הכתב והקבלה שמות ל"ה:ל"ה
מלאכת חרש וחשב – שם חרש הונח לרש"פ בראשונה על חרישת קרקע שהוא הפתוח והשדוד באדמה והכין אותה אל הזריעה, ובבחינה עיונית יאמר לשון חרש על החושב מחשבות איך ישלים איזה דבר, לפי שהוא ג"כ ענין חרישה, זה עוסק בהכשרת קרקע לזריעה, וזה עוסק בהכשר מחשביי בהזמנת תחבולות אשר על ידם יושלם הדבר המבוקש, כמו אל תחרש על רעך רעה, חכם חרשים, דהיינו שיודע לעשות הכנות נמרצות מחשביות כדי להוציא דבר למעשהו (ווייזע פלאֶנע מאכען), וביתר ביאור אמר (איוב ד') חרשי רע וזורעי עמל, חרשתם רשע עולתה קצרתם (הושע יו"ד); ויתכן ששם חרש המורה על האומנות במעשה עץ ואבן הוא ג"כ מענין חרישת מחשביי, לפי שלא יתכן לאומן השלמת מעשה מבלי שישער תחלה אופן עשייתו, ולחשוב מחשבות איך יעשהו, כל שיהי' המעשה מעשה אומן הצריך מחשבה והשערה קודמת, שלא כמעשה הדיוט שאין צריך התחכמות רב; והחרש הוא רעהו של האומן הנקרא חשב, שהוא ג"כ לשון מחשבה, שצריך לחשוב איך יעשה הדבר. וההפרש בין חרש לחשב, שהחרש אומנותו בהשתנות הדברים מברייתן, שהוא דרך משל פוסל את האבנים, כורת את העצים, ומתיך את המתכיות וכדומה, והחשב אין אומנותו בהשתנות הדברים מברייתן כי הוא משאיר אותם כמו שהם, אבל עוסק בהרכבתם וחבורם לעשות בהם סדר וערך נאה ומועיל, כמלאכת האריגה, שאינו משנה החוטין מכמות שהן אלא שמקבץ ומרכיב אותן יחד לעשות מהם שטוח נאה ומועיל, וכן מלאכת הצובעים שמרכיב הסממנים לעשות מהם צבע שלישית, או שוטח אותם על אופן מיוחד שיש לו צורה מיוחדת, זהו הנקרא חשב מלשון חשבון שצריך לחשוב מדת וקצב הדברים וערכם באופן התחברותם, ומלאכת מחשבת שאמר למעלה כולל בין מעשה חרש בין מעשה חשב בבחינת שהם מעשים הצריכים מחשבה, אמנם מעשה חשב יפול בפרטות על מלאכת החושב בלבד לא על מעשה חרש, לזה אמר (לעיל כ"ו) כרבים מעשה חשב, מעשה חשב כמעשה אפוד, ירצה מעשה חשב בלבד שהוא מלאכת מעשה אורג ומעשה מחט בפרטות לא מעשה חרש.