There is a video circulating of Rav Nota Greenblatt where he relates that in the time of the Chazon Ish there was only one Goy in Bnei Brak and they sold him their chometz every year and he was the Shabbos Goy etc. etc.. After he died his wife said that he should be buried in the Jewish cemetery b/c he was a Jew....
Apparently - all of their chometz was חמץ שעבר עליו הפסח b/c it was in the possession of a Jew.
I snooped around and found this doozer in the שואל ומשיב תנינא ד-י:
ועיין בשו"ת מקום שמואל סי' י"ז שצדד לענין אם ישראל מכר למומר חמצו דלא שייך למקנסיה דלא כט"ז סי' תמ"ח דמה שאמרו אע"פ שחטא ישראל הוא היינו לגבי דידן דאסורין אנחנו להכשיל להמומר אבל המומר לגבי נפשו כעכו"ם גמור חשוב ע"ש וא"כ בנ"ד בודאי היה מותר ואף שאני בתשובה אחת בחבורי כת"י שהחילותי בשנת תר"ה בדף רצ"ח ע"ב בסופו דחיתי דבריו אמנם לענין זה שנקנס לכל העולם עבורו בודאי לא שייך לקנסו וגם לא ידעתי מה שייך קנס דהמומר לא ישמע לנו וימכרנו לנכרים ולא יגיע לו הפסד כל כך וא"כ למה נקנוס לישראלי' חנם וא"כ לא שייך קנס בזה וז"ב:
והנה לכאורה נראה דבר חדש דאף דדברי המקום שמואל הוא תמוה דגם לעצמו נקרא ישראל והרי הוא כשר למול לולא דאינו בר ברית וגם כשר לשליחות וממעט בחלק ירושה וכמ"ש שם לתמוה אמנם כעת נראה דיש לחלק עפמ"ש בתשובה אחת לענין מומר לחלק דכל שעדיין לא מת ויש מקום שישוב אז מקרי עדן ישראל דכל עוד בו נשמתו יקו לתשובתו והארכתי לענין זיקת יבום דכל שמת שוב נשאר בהמרתו. ולפ"ז גם כאן י"ל דדוקא בדבר שאינו כעת מומר לענין זה י"ל דמקרי ישראל אע"פ שחטא דהא בכל רגע יוכל לשוב להיות ישראל אבל לענין מה שמכרו חמץ למומר או להיפך שמומר מכר חמצו אם כן ממנ"פ אם באמת אין רצונו לבטל ועובר בכל רגע על בל יראה ואינו מבערו מן העולם הרי נשאר בהמרתו ואינו ישראל ומה מועיל לו תשובתו אח"כ על מה שכבר עבר בבל יראה ושוב חמצו מותר כנלפענ"ד ענין חדש ולא רציתי להשיב להם כלל ואמרתי בלבי אולי יחשבו מדשתק אודויי אודי אבל בתוס' ב"ב ס"ב מבואר דאין ראיה מדשתיק ועיין שו"ת ח"ץ סי' ומ"ש שם בגליון. שוב מצאתי בחבורי כת"י שהחלותי בשנת ת"ר שם כתבתי ג"כ בדף מ"ד בענין כעין זה טעמים אחרים בזה:
And this from the משנה הלכות ח"ג סי' נ"ד:
והנראה דדעת הגאון ז"ל דבמומרים ומחללי שבתות בפרהסיא מעולם לא קנסו חז"ל לחמצם שעבר עליהם הפסח וכן ראיתי בשו"מ מ"ת ח"ד סי' י' שכתב וז"ל דלענין זה שנקנוס לכל העולם בעבור המומר בודאי לא שייך לקנוס כיון דלהמומר בעצמו לא שייך למקנס דבודאי לא ישמע לנו וימכור החמץ לנכרים ולא יגיע לו הפסד מזה ולמה נקנוס להישראל בחנם ע"ש ובשד"ח מערכת חו"מ סי' ט' אות א' הביא בשם מקום שמואל שחולק על הט"ז שפסק שאסור למכור לישראל מומר חמצו ופסק דאם עבר הישראל ומכר לו חמצו הרי ממכרו קיים ומקרי חמץ של נכרי שעבר עליו הפסח ומותר אחה"פ אפילו באכילה ומה שאמרו דמומר אע"פ שחטא ישראל הוא זה אמרו רק לענין דאסור להכשילו באיסור אבל ישראל מומר לגביה נפשיה הרי הוא חשוב כנכרי גמור עכתו"ד וכבר הארכתי בזה לגדול אחד בהא דישראל אע"פ שחטא ישראל הוא, והבאתי בשם מוהר"ם מרוטענבורג שחטא משמע דוקא שוגג והרדב"ז והתה"ד תשו' רכ"ג ס"ל דרק לענין קדושין החמירו אבל לשאר דברים הוי כגוי גמור ודעת מהרשד"ם א"ע סי' מ"ד ומהר"י מינץ ומהר"י חביב ס"ל דאפילו לענין קדושין הוי כגויים ולא תפסו בהו, ועיין שמלה לצבי שהביא חבל פוסקים שס"ל כן דדין עכו"ם להם בין לקולא ובין לחומרא עיין א"ע סי' מ"ד ס"ט ועיין מג"א סי' קפ"ט ס"ק א' וח"ס או"ח סי' קט"ז ובמקום אחר הקשתי לכאורה מגמ' יבמות ט"ז שאמרו נכרי שקדש בזמן הזה חוששין לקדושיו וי"ל וח"ס או"ח סי' קצ"ח כתב כללא דמילתא כאלו נמחה שמו מישראל ועיין ביאור הלכה או"ח סי' תר"ח ובביאור יעקב ובש"ע הרב סי' תרמ"ח.
There are a lot more sources. ודי בזה לענייננו כעת.
