שמחת תורה הוא לשמוח במה שמקבלין דברי הקב"ה. כי עיקר פי' תורה הוא הלימוד מה שלא ידע עד עתה. ואף כי פשוט הידיעה נותן שמחה. אבל בנ"י שמחין בביטול ידיעתם רק לדבר ה' אף שאין מובן להם. וכ' תורה צוה לנו להיות דבקין ובטלין לחיות התורה. מורשה אחז"ל אל תקרי מורשה אלא מאורסה. וגם ארז"ל אינו ירושה לך. ודאי מי שהוא בכלל ישראל בודאי נאמר מורשה. אבל אין האדם יכול לבוא אל בחי' זו רק כשמתקין עצמו להיות בטל לכנס"י כמ"ש קהלת יעקב. וכפי היגיעה זוכה ג"כ בדרך ירושה ומתנה. [שפ"א תרל"א]
We are happy to nullify our own understanding of Torah in order to see things from the viewpoint of Hashem.
Torah is an inheritance "מורשה קהילת יעקב" - but only if one nullifies himself to the Jewish people - "קהילת יעקב". Otherwise it is not an inheritance, as it says in Avos "אינה ירושה לך".
The more we toil - the greatest the gift Hashem will give us beyond our toil.
