We are, by every biological metric, animals. We share the same appetites, the same instincts, and the same cellular building blocks. If you tweaked just a tiny fraction of our genome, we might still be slithering through primordial ponds or grazing in a field. In the eyes of modern biology, everything is connected in one long, unbroken chain.
But there is a "glitch" in this smooth story: Human Language.
While other animals hoot, bark, or sing beautiful songs to find a mate, they are essentially making noises. Only humans talk. Only humans can pluck complex meanings out of thin air.
The Chomsky Revolution
In the 1950s, a young linguist named Noam Chomsky flipped the script on how we view the mind. Before him, psychologists thought language was just a habit we learned through reward and punishment—like a dog learning to sit for a treat.
Chomsky proved this was impossible. He showed that:
We aren't born as blank slates. We are born with a "mental engine" for grammar.
Language is infinite. You can create a sentence that has never been spoken in the history of the world, and others will understand it.
Recursion is the key. This is the mind’s ability to "nest" ideas inside one another (like a set of Russian dolls), allowing us to build endless complexity from a few words.
The Evolutionary Paradox
This created a massive problem for Darwinism. If evolution is a slow, steady climb where every new trait comes from a tiny "upgrade" of a previous one, where did language come from?
The argument Chomsky used to defeat the "habit" theory of language actually works against the theory of evolution, too. Evolution is essentially "learning by a species" through trial and error. But if a child can’t "learn" the infinite complexity of language through simple trial and error, how could a whole species "evolve" it that way?
For decades, it seemed language was a biological miracle—a bridge with no pillars on the animal side.
The Great Ape Invitation
Recently, however, Chomsky and his colleagues (Hauser and Fitch) tried to bridge that gap. They attempted to welcome the great apes as our "silent partners" in language by breaking the skill down into three parts:
The Voice Box: The physical hardware to make sound.
The Idea Box: Having thoughts and intentions.
The Logic Engine (Recursion): The ability to string it all together.
They argued that animals have the first two, and only the "Logic Engine" is unique to humans. It sounds reasonable—until you look at their own evidence.
The Evidence vs. The Conclusion
The paper itself admits some startling truths that actually undermine its own "we are all connected" message:
The Vocabulary Gap: A human teenager knows 60,000 words without even trying. An incredibly "smart" chimp struggles for years to learn just a handful of signs.
The Meaning Gap: Animals don't seem to grasp "symbols" the way we do. They can't use an arbitrary sound to represent a complex, abstract idea.
The Mystery Engine: When it comes to how we got that "Logic Engine" (Recursion), the authors have no real answer. They suggest it might have been a "lucky accident"—something we used for finding food that suddenly turned into the power of speech.
The Verdict
To believe that language—the most complex tool in the universe—emerged in creatures who couldn't talk and couldn't think in symbols, simply by a "lucky accident" originally meant for foraging, is a stretch.
It is, in a sense, looking for a miracle everywhere except where the evidence actually points: toward the fact that humans are fundamentally different.
תקלת השפה: למה בני האדם לא מתאימים לתבנית החייתית?
מבחינה ביולוגית, אנחנו חיות לכל דבר. יש לנו את אותם יצרים, אותם אינסטינקטים ואותם אבני בניין תאיות. אם היינו משנים רק שבריר מהמטען הגנטי שלנו, ייתכן שעדיין היינו זוחלים בשלוליות קדמוניות או רועים באחו. בעיני הביולוגיה המודרנית, הכל מחובר בשרשרת אחת ארוכה ורציפה.
אבל יש "תקלה" אחת בסיפור החלק הזה: השפה האנושית.
בעוד שחיות אחרות משמיעות קולות, נובחות או שרות שירים מופלאים כדי למצוא בן זוג, הן בסופו של דבר רק מפיקות צלילים. רק בני אדם מדברים. רק בני אדם מסוגלים לדלות משמעויות מורכבות מתוך האוויר.
המהפכה של חומסקי
בשנות ה-50, בלשן צעיר בשם נועם חומסקי הפך את הקערה על פיה בכל הנוגע להבנת המחשבה. לפניו, פסיכולוגים חשבו שהשפה היא בסך הכל הרגל שאנו רוכשים דרך שכר ועונש – כמו כלב שלומד לשבת כדי לקבל חטיף.
חומסקי הוכיח שזה בלתי אפשרי. הוא הראה ש:
אנחנו לא נולדים "לוח חלק": אנחנו נולדים עם "מנוע מנטלי" מובנה לדקדוק.
השפה היא אינסופית: אתם יכולים להמציא משפט שמעולם לא נאמר בהיסטוריה של העולם, ואחרים יבינו אותו.
הריקורסיה היא המפתח: זו היכולת של המוח "לקנן" רעיונות זה בתוך זה (כמו בובות מטריושקה), מה שמאפשר לנו לבנות מורכבות אינסופית ממספר מוגבל של מילים.
פרדוקס האבולוציוני
זה יצר בעיה עצומה עבור הדרוויניזם. אם האבולוציה היא טיפוס איטי ועקבי שבו כל תכונה חדשה מגיעה מ"שדרוג" קטנטן של תכונה קודמת, מאיפה צצה השפה?
הטיעון שבו השתמש חומסקי כדי להביס את תיאוריית ה"הרגל" של השפה, פועל למעשה גם נגד תורת האבולוציה. אבולוציה היא ביסודה "למידה של מין ביולוגי" דרך ניסוי וטעייה. אך אם ילד אינו יכול "ללמוד" את המורכבות האינסופית של השפה דרך ניסוי וטעייה פשוטים, איך מין שלם יכול היה "לפתח" אותה כך?
במשך עשורים, נראה היה שהשפה היא נס ביולוגי – גשר ללא עמודים בצד החייתי.
ההזמנה של קופי האדם
לאחרונה, עם זאת, חומסקי ועמיתיו (האוזר ופיץ') ניסו לגשר על הפער הזה. הם ניסו לקבל את קופי האדם כ"שותפים השקטים" שלנו לשפה על ידי פירוק המיומנות הזו לשלושה חלקים:
תיבת הקול: החומרה הפיזית להפקת צליל.
תיבת הרעיונות: היכולת להחזיק במחשבות וכוונות.
מנוע הלוגיקה (ריקורסיה): היכולת לחבר את הכל יחד.
הם טענו שלחיות יש את שני המרכיבים הראשונים, ושרק "מנוע הלוגיקה" ייחודי לבני האדם. זה נשמע הגיוני – עד שבוחנים את הראיות שלהם עצמם.
הראיות מול המסקנה
המאמר עצמו מודה בכמה אמיתות מדהימות שלמעשה מערערות את מסר ה"כולנו מחוברים" שלו:
פער אוצר המילים: נער אנושי מכיר כ-60,000 מילים מבלי להתאמץ בכלל. שימפנזה "חכם" במיוחד נאבק במשך שנים כדי ללמוד חופן קטן של סימנים.
פער המשמעות: נראה שחיות לא תופסות "סמלים" כפי שאנחנו תופסים אותם. הן לא יכולות להשתמש בצליל שרירותי כדי לייצג רעיון מופשט ומורכב.
מנוע המסתורין: כשזה מגיע לשאלה איך קיבלנו את אותו "מנוע לוגי" (ריקורסיה), לכותבים אין תשובה ממשית. הם מעלים סברה שזו אולי הייתה "תאונה בת מזל" – משהו שהשתמשנו בו לניווט או חיפוש מזון שפתאום הפך לכוח הדיבור.
פסק הדין
להאמין שהשפה – הכלי המורכב ביותר ביקום – הופיעה בקרב יצורים שלא יכלו לדבר ולא יכלו לחשוב בסמלים, וזאת רק באמצעות "תאונה בת מזל" שנועדה במקור לחיפוש מזון, זו מתיחה של המציאות.
זהו, במובן מסוים, ניסיון לחפש נסים בכל מקום מלבד המקום אליו הראיות באמת מצביעות: העובדה שבני האדם שונים באופן מהותי. [עפ"י מאמר של דוד ברלינסקי]
