Thursday, June 29, 2017

All Of Creation Listens

What is the meaning of God’s instruction to Moses to speak to the rock? Can rocks hear us?

The short answer is — yes! Nature and all of its laws are listening. They listen for the call of redemption. They yearn for the redemptive light that preceded the creation of the universe. When this unifying light is revealed, the world’s divided factions become linked and bound to their underlying foundation.

As Moses approached to speak to the rock, all of creation was listening. Tragically, instead of speaking, Moses hit the rock. The waters, meant to revive and nourish the people, instead became Mei Merivah — ‘Waters of Dispute,’ bringing conflict and discor into the world. With his impatience and anger, Moses introduced a framework of coercion and force into the world, thus debasing the universe. The world was no longer ready to listen in attentive quietude to the inner voice of the Infinite.

The paradigm shifted from speaking to striking, from receptive listening to coercive force.

A World That Listens

This tragic discord will be healed through the Divine spirit that flows within the wisdom of Israel. The flowing waters of Israel’s wellspring — the Torah — will heal the discord of Mei Merivah. Every Jewish soul has a part in revealing this wisdom. It will arise powerfully, enabling the living word of God to penetrate all hearts. The return to patient communication will awaken the world’s latent state of listening in all its splendor.

“You have opened my ears... Then I said, ‘Behold, I have come, with a scroll of a book written for me.'” (Ps. 40:7-8)

We yearn for a world that listens with open ears, ears that are able to hear the inner call. We aspire for a world where our inner truth, the light of the Life of the worlds, is expressed, not through force and coercion, but through words and literature. “Behold, I have come, with a scroll of a book written for me.”

The Tikunei Zohar identifies the staff which Moses used to redeem the Jewish people as a pen. “'The staff of God’ — that is the pen.” Moses’ staff, used to strike the rock, will be transformed into a tool of communication and dialogue. And the art of literature will flourish, redeemed from its waywardness.

(Sapphire from the Land of Israel. Adapted from Shemonah Kevatzim, book VII, section 28)
התגלות תפארת ישראל, אומה שכולה היא בסיס ונר למאור העליון של ההתגלות האלהית העליונה הטהורה המאירה ממעל לכל עולמים, ומחיה כל עולמים, באור עולם, המביאה ע"י הויתה, מציאותה, תכונתה, אצילותה, המתגלם בכל סעיפי פרטיותיה, אישיה, מאורעותיה, עליותיה, ירידותיה, כשרונותיה, מגרעותיה, כינוסה, פיזורה, הארתה וחשכתה, בכל מכל כל, כל אשר בפנימיותה וכל אשר מחוצה לה, הכל מסונף עמה, והכל מוביל ומחיה מנהיג ומרכז, מאיר ומתמם על ידה את החזיון העליוני, את אור חי העולמים תאות כל נפש, חמדת כל עולמי עולמים, תשוקת כל בריה, ותקות כל מעשה וכל מפעל, אומה שכל התולדה העולמית אשר לעמים כולם, ושכל יצירת עולמים מראש ועד סוף ברוחה הם ספונים, שעדנת עדני עדנים אשר ברוח כל יציר וענוגי חיי עולם אשר בכל נחלי עדנים, והמערכות הולכות בהוה כמו בעבר ובעתיד ברוח אחד ומיוחד, ובקרב כל נשמה מבניה הכל פועם, הכל מתרכז בגלוי ובסתר, התגלות אור ישועתה ישועת עולמים, ישועת חיי עולמים ויפעת בהירת אור כל נשמת היקום. 

פדיית גוי ואלהיו המתגלה בצפיית ישועתה, מחיה היא כל מקום אשר שמה תגיע, כשהיא מאחזת את הטבע, את ההגיון, את החריצות המועצית את משטרי עם ועם ואת חוקי החברה האנושית, המיוסדים גם הם בחוקים אחוזים ביסודות עולם אשר ממעל ומתחת להם. הרי היא מחיה ומעודדת מטהרת ומקדשת את כל שורש עיוות החיים הולך ומתישר, המציאות מתאחדת ומתכוננת לעתידה העולמי, והעולם הולך ונגאל. הרצון הפנימי של כל חי וכל אדם, של כל עולם וכל יצור, מתאזר בכל גבורתו בחופש עליוניות אשר לממשלת עולמים. וההקשבה אמיצה היא, וריכוז נפלא, בתנועה אחת, ברעיון אחד, בציור אחד, במילול חי, ובסידור טמיר, הכל עולה וכולל. בתוך המון רבה של פועלים רודפים ונרדפים נחפזים והומים, כואבים וצוהלים, בהירות אור חיים נוצצת מנשמת כל החיים, ובהתבלטה הכל שב וחי. יצירת אורו של משיח מראש מקדם, והתגלותו מתוך כל פלגות המסיבות הטמירות והגלויות, מאגד ומקשר את העולם למכונו, וכל תבואת הדורות בעבר צצים ופורחים בשדה אשר ברכו ד', הטבע וחוקותיה מקשיבים, שומעים קול הקורא, בפנימיות רוחו חי אור פנימי של ראשית המחשבה, וברוח אמונה מתקדש כל המרחב, שמאמין בחי עולמים וזורע. בדיבור אל הסלע שיתן מים להשקות עמו בחירו, הכל קושב רב קשב, ובהכאתו התסיסה מתהוה, הציורים סותרים זה את זה, ומערכת המלחמה מתיצבת. ויקציפו על מי מריבה וירע למשה בעבורם כי המרו את רוחו. 

אמנם באר ישראל שוטף ונוזל, והפלגים השוטפים יביאו כל הרפואות, על גוי ועל אדם, על גויות ועל נשמות גם יחד, ורוח אלהים חיים המפעם בחכמת ישראל, אשר כל נפש ישראלית היא חלק בהתגלותו, יקום ויפוח ברוח אדיר וחזק, ודבר ד' החי, יחדור ויתעודד, וההקשבה הכללית של כל היקום תקום ביפעתה. אזנים כרית לי עולה וחטאה לא שאלת, אז אמרתי הנא באתי במגילת ספר כתוב עלי, במטה אלהים דא קולמוסא, וחכמת סופרים תפרח ותגאל מסרחונה, מריח מים תפריח, לריח שמניך טובים שמן תורק שמך על כן עלמות אהבוך. ‎