בפרשת שופטים מופיעה מצווה חריגה בנוגע למלך ישראל: הוא חייב לכתוב לו ספר תורה, ולקרוא בו "כל ימי חייו". זו הפעם הראשונה בהיסטוריה שחוק דרש באופן רשמי שהמלך ידע קרוא וכתוב. בפועל אנו אכן יודעים שדוד המלך, למשל, כתב בעצמו מכתבים (שמואל ב י"א, יד). זו עובדה חריגה מאוד, משום שמעט מאוד אנשים ידעו קרוא וכתוב בימים ההם - קל וחומר מלכים, שהיו להם דברים אחרים לענות בהם. ולא רק אז: שנים רבות מאוד לאחר ימי המקרא, אצל אומות העולם אפילו מלך דומיננטי כמו קרל הגדול היה אנאלפבית. מספרים שכאשר נפטר היו לוחות ללימוד כתיבה מתחת למיטתו – אך מעולם לא הצליח להשתלט על המיומנות הזו.
עם ישראל היה העם המשכיל הראשון בהיסטוריה, והעם שיש לו ההיסטוריה החינוכית העתיקה ביותר. מה שאומר שאם יש לנו בעיות חינוכיות - וכידוע, יש לנו - לא צריך לחפש רחוק את המענה להן. אבותינו מסרו את נפשם כדי ללמד ולחנך את ילדיהם. מתוך הניסיון החינוכי העצום שצברה המסורת שלנו נדע בע"ה להתמודד עם כל קושי.
שלום כיתה א', וברוכים הבאים לדרכי אבותינו.
