שלום. שמי ענת. אני אמא של חייל שנפצע קשה במלחמה. פגוע ראש. כמוני יש עוד מאות ואלפי אמהות.
בשנתיים האחרונות עם ישראל נלחם על קיומו כאן בארץ. החיילים הגבורים שלנו, הבנים שלנו, לא שואלים שאלות, שועטים קדימה להביס את האויב ולהשיב את החטופים ללא מורך וללא מורא. מוכנים לשלם את היקר להם מכל.
20,000 מהם נפצעו. מספר לא יאומן.
משרד הבטחון מכיר ומטפל יפה בפצועים, בנשות הפצועים ובילדיהם, ועל כך, יישר כח גדול.
את האמהות שכחו.
רבות רבות מהאמהות , עזבו הכל מיום הפציעה והתמסרו לטיפול בבן הפצוע. הפסיקו לעבוד, לא חזרו הביתה, לא משו ממיטת פציעתו של הבן, בבית החולים, ולאחר מכן ממשיכות ללוות ולטפל בו /במשפחתו בבית במשך שיקום ממושך, במשך חודשים ושנה ויותר, עד היום.
איש אינו תומך באמא, ה'אמא הלביאה'. הארגון הזה תומך ומציל אמהות גיבורות.
יש עוד הרבה מה לעשות. אך ללא תמיכה מגופים ציבוריים זה לא יתאפשר.
עד אשר הממשלה וגופי המדינה יתעוררו להכיר באם הגבורה התומכת בבנה, אנחנו פונות אליכם, לליבכם הטוב ומבקשים שתתרמו כאן, כל אחד ואחת כנדבת ליבכם. כל סכום יתקבל בברכה.
