לכבוד ידידנו היקר ר' אברהם מלול שליט"א
שלום וישע רב,
מכתבו מיום כד אייר ש.ז. קיבלתי לנכון, ובו חוזר על שאלתו הקודמת (שאבדה ממני) מכתבו אם מעשה בלי דיבור כגון שתיית תה או מים באמצע פסוקי זמרה הוי הפסק. ונראה ודאי דמיירי שבירך על התה או המים לפני ברוך שאמר, ורוצה להמשיך לשתות בתוך פסד"ז. והנה כבר העליתי בתשובה (א"ה. בשו"ת יביע אומר) בחלק ה' (חאו"ח סי' ד) שיש להחמיר שלא להפסיק בין תפלין של יד לתפלין של ראש אפי' במעשה בלא דיבור. עש"ב. אך בפסד"ז אין הדבר חמור כל כך כהפסק שבין תפלין של יד לתפלין של ראש. ומ"מ נראה שאם אין צורך בכך, ודאי דלא אריך למיעבד הכי, אבל במקום צורך יש לסמוך ולהקל. ומכל שכן לפמ"ש בשו"ת מקור חיים (חאו"ח סי' ב) שאם שואלים אותו דבר באמצע פסד"ז מותר לכתוב להם תשובתו. ע"ש. (וכעת אין הספר תחת ידי) אלמא דמעשה לא חשיב כדיבור. והנלע"ד כתבתי .
בכבוד רב,
עובדיה יוסף
