The Gemara says that if one sacrifices his Yetzer and confesses then it is as if he honored Hashem in both this and the next world.
The ancients believed in Dualism. There is a god of good and a god of evil. When we sacrifice our yetzer hara i.e. overcome it and confess our sins, we affirm that the real me is not the sinner but the pure neshama we received before the admixture of good and evil in Gan Eden. I am essentially one and good and so is the One and only creator. One day - in Olam Haba - the world will be ALL good.
אדם קרוב אצל עצמו - There is אדם and there is עצמו. The עצמו sinned. The אדם disassociates himself from that part of himself when he says vidui. Returning to sin is described as כלב השב אל קיאו. The vidui is vomiting. Removing that foreign body from my system. It is only there in order to test me if I love the King [Zohar Hakadosh].
This pasuk is said in the context of a Korban Todah brought by the four groups of people who thank Hashem for their salvation. This korban includes chometz which is bringing the bad and making it part of the good. "הגומל לחייבים טובות" - the person only got into trouble in the first place because he was חייב and guilty of something. "שגמלני כל טוב" - This "כל טוב" is a taste of the world to come where it is ALL good.
Yom Kippur is the day of ALL GOOD. The Satan if off from work. We received the second luchos where it says "טוב" meaning it will last [see Bava Kamma 55].
For the "Torah Shebial Peh" - here. BS"D!!!!
Says the Maharal [discussed in the shiur]:
בפרק נגמר הדין (סנהדרין מ"ג, ב') כל הזובח יצרו ומתודה עליו כאלו כבדו להקב"ה בעה"ז ובעה"ב שנאמר זובח תודה יכבדנני יכבדני לא נאמר אלא יכבדנני בעה"ז ובעה"ב. במאמר הזה בא לבאר המעלה לאדם כאשר כופה וגובר על יצרו הרע. וזה שאמר כל הזובח יצרו ומתודה עליו דהיינו שמתודה על חטאו שהלך אחר יצרו. ואמר כאלו כבד את הקב"ה בעולם הזה ובעולם הבא, והכבוד הזה שנתן אל הש"י שהוא ית' אחד גמור, כי כאשר בעולם יצר הרע שהוא הפך יצר טוב, נראה ח"ו בעולם שיש כאן שתי התחלת האחת לטוב והאחת לרע, וכמו שהיו המינים אומרים שאי אפשר שיהיה התחלה אחת יוצא ממנו הטוב והרע, ולכך אמרו שיש כאן שתי התחלות האחת התחלה לטוב והשני התחלה לרע, לכך כאשר יש בעולם יצר הרע שהוא כנגד יצר הטוב נראה שיש כאן ב' התחלות ח"ו. ולפיכך אמרו בפ"ק דברכות (ה' א') אמר רבי לוי בר נחמני אמר ר"ל לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע שנאמר רגזו ואל תחטאו אי אזיל מוטב ואי לא יעסוק בתורה שנאמר אמרו בלבבכם אי אזיל מוטב ואי לא יקרא קריאת שמע שנאמר על משכבכם אי אזיל מוטב ואי לא יזכור לו יום המיתה שנא' ודומו סלה. ומה ענין ק"ש לסלק יצר הרע, אבל הפירוש הזה כמו שמבואר למעלה בנתיב התפלה, כי לכך יקרא ק"ש כי השם ית' שהוא אחד מסלק היצר הרע ואם כן לא נשאר רק היצר הטוב, ומורה על שהשי"ת אחד והוא ית' טוב הגמור בודאי, ואדם כמו זה מכבד הקב"ה שהוא אחד לגמרי והוא יתב' הטוב הגמור. אבל כאשר היצר הרע בעולם כאלו ח"ו אין הש"י אחד וגם יש רע בעולם, ולכך כאשר זובח יצרו מכבד הש"י בעולם הזה ובעולם הבא, כי אף שלא יהיה יצר הרע לעוה"ב ולא יהיה הרע הזה, מ"מ דבר זה שמסלק האדם עצמו מן יצר הרע הוא יותר מורה שהוא כולו טוב והכבוד לעה"ב שהוא יתב' אחד, ולכך אמר הזובח יצרו מכבד הש"י בעולם הזה ובעולם הבא:
ובפרק אלו עוברין (פסחים נ', א') והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד אטו עד האידנא לאו אחד הוא אמר רבי אחא בר חנינא אמר רבי אמי לא כעוה"ז עולם הבא בעוה"ז על שמועה טובה אומר הטוב והמטיב ועל שמועות רעות אומר דיין אמת ולעולם הבא הכל טוב ומטיב. ר"ל בודאי הש"י בעולם הזה הוא אחד, רק מפני שיצר הרע בעולם ויצר הרע על ידו הפורעניות בא אל העולם, ולפיכך לא נראה אחדותו כאשר יש רע בעולם כמו שאמרנו. ולפיכך הזובח יצרו ג"כ כאלו כבדו להקב"ה בעה"ז ובעה"ב. ומזה התבאר כמה גדול במדריגה העליונה מי שזובח יצרו ועושה הש"י אחד כאלו מכבד הקב"ה בעה"ז ובעה"ב ששם אחדותו:
