Be A Blessing

התבוננות נוספת יש כאן, בגדלות וכח האדם; שמושרשים אנו מדברי חז"ל (קידושין מ, ב) 'עשה מצוה אחת אשריו שהכריע את עצמו ואת כל העולם לכף זכות, עבר עבירה אחת אוי לו שהכריע את עצמו ואת כל העולם לכף חובה'. ובנפה"ח ושאר ספרים מאריכים רבות בגודל השפעת האדם בנפשו ובכל העולמות. וודאי כך אנו מאמינים. וכעת יש לנו ציור מוחשי לזה, שאחד הנושאים המרכזיים במחלה זו הוא מה שיכול האדם להדביק אחרים בלי ידיעתו, ועל כן כולם מפחדים ומתרחקים. ואין צורך להאריך במה שמחשבים, כי אם חלילה לא יזהרו, עלול מספר החולים להכפיל את עצמו עוד ועוד רח"ל. ורואים אנו כאן איך דבר קטן שהאדם כלל לא מודע לו, יכול להשפיע ולסכן אחרים, [כל אחד ואחד איך שמשפיע עליו, ומה לי קטלה כולה מה לי קטלה פלגא]. 

ואולם אנו באים לעסוק כאן באחריות וחובת האדם, כי באמת כל זה וודאי קל לדבר על כך שבמציאות יתוש קטן וכד' יכול להזיק הרי תלוי באדם עצמו בבחירתו. שאם ח"ו נוהג בחוסר אחריות ולא נזהר, עלול לסכן את כל העולם. ויתר על כן, הבחנה מבהילה יש כאן, כי אדם אחד אם רוצה יכול כפשוטו להרוס את כל העולם, אם נושא בגופו את המחלה, ומסתובב בין אנשים ונוגע בכל מקום. ומכאן נלמד עוצם חובת האדם ואחריותו על כל העולם.

וודאי לאידך גיסא, מדה טובה מרובה; שאם יכול כך להסתובב בין אנשים ולהביא היזק לכל מקום, כמה רפואה וישועה יכול להביא, וכמה יכול להשפיע על הסובבים אותו שמחה ותועלת. וכמו שאמר המשגיח רבי מאיר, שהקב"ה אומר 'והיה ברכה', שהאדם צריך להיות בעצמו ברכה, ולהשפיע טובה בכל מקום . וכל זה נובע מהענין של 'עצמו'. שאין המכוון בזה רק שיהיה לבדו בלא סיוע אחרים, אלא בא ללמדנו כל הגישה לאחרים, שעליה לבא מתוך עצמיותו של האדם. שהוא בעולמו ובפנימיותו שלו, ומתוך האחריות שלו להועיל לחברו, מתחבר לעולמו של האחר. וכך באופן זה, מועילים זה לזה, וכל אחד משפיע טובה וברכה על חברו.

[הגרח"י קפלן שליט"א]