כתב בשו"ת שבות יעקב [או"ח סימן כ] בישראל הנשוי לגויה והיה ברשותה חמץ בפסח, העלה דהחמץ אסור בהנאה משום חמץ שעבר עליו הפסח ולא חשיב כחמץ של נכרי משוס דאמרינן בה מה שקנתה אשה קנה בעלה והוי חמץ של ישראל עיי"ש שהאריך בענין קנייני ממון שיש לנכרי באשתו.
ונתחדשו בדבריו תרתי: חדא, שבן נח יש לו באשה גם קנין ממון ואמרינן בה מה שקנתה אשה קנה בעלה. ועוד שקנין מסוג זה שיש לבן נח באשתו יש גם לישראל בבת נח עיי"ש שביאר שזה מצד חוקי ודין המלכות כמלכות אחשורוש להיות כל איש שורר ושליט על אשתו המיוחדת לו ועל נכסיה ומחמת כן הוי בכלל חמץ שעבר עליו הפסח וע"ע שם שלבסוף דן לקולא משום דלא ניחא ליה לבעל לקנות חמץ האסור.
Such a psak should make HEADLINES!!!
