מפורסמת האמירה המיוחסת לרב קוק זצ"ל – "מוטב שאכשל באהבת חינם מאשר בשנאת חינם", וכמופיע בספרו 'אורות הקודש' )ג', עמ' שכ"ג( – "ואם נחרבנו ונחרב העולם עמנו על ידי שנאת חינם, נשוב להיבנות והעולם עמנו יבנה על ידי אהבת חינם..." )ויעויין בספר 'איש צדיק היה', עמ' 309 ,וכן בספר 'חיי הרב קוק' עמ' 192.)
איך נכשלים בשנאת חינם –
לצערנו כבר למדנו מגיל צעיר – על ידי סלידה וריחוק עד כדי שנאה ממש מאנשים האמורים להיות חברים וקרובים אלינו ואין לנו באמת שום סיבה לשנאתם. אז איך 'נכשלים' באהבת חינם? הדרך היא למצוא מחנה משותף ודמיון בינינו לבין אלה שרחוקים מאתנו ובחיי היום יום אין לנו שום נגיעה אתם, ולא 'מגרש' בו אנו נפגשים. כל עוד אנו מתעסקים ב'קיטלוג' אנשים והבדלת 'אנ"ש' מכל השאר - קל להיכשל בשנאת חינם. אם נראה את המשותף ולא נתבונן רק בשוני - יש סיכוי 'להיכשל' באהבת חינם. במכון פוע"ה אנו פוגשים מדי יום אנשים שהם שונים מאוד מאתנו, לפחות במראה החיצוני. פעמים רבות אישה באה לשאול בבית ההוראה שלנו שאלה בהלכות טהרת המשפחה, ולבושה אינו תואם את הקפדתה הרבה בהלכות טהרה. זוגות באים לשאול ולהתייעץ לקראת טיפולי פוריות - למרות שהכיפה לא 'יושבת' בטבעיות על הראש – ואף על פי כן הם מקפידים לוודא שכל הטיפול הזה ייעשה באופן המותר על פי ההלכה.
מהצד השני - גבר שלבושו מציין שהוא משתייך לפלג חסידי קיצוני ואנטי ציוני, בא לקבל הדרכה בענייני קדושת הבית. זוג חרדי שבא בכוונה למקום שהרבנים בו חובשי כיפות סרוגות – כדי לשאול שאלות לא רק רפואיות אלא אף הלכתיות, כדי שלא כולם בשכונה שלהם ידעו שיש להם בעיה. אז מה משותף בין כולם - בין הרבנים לבין כלל סוגי האנשים השואלים? כולם רוצים ילדים, ואם כבר - שיהיו גם כשרים. אולי הם לא תמיד אוכלים כשר מחוץ לבית, אבל הם רוצים ילדים עם 'הכשר'. כולם רוצים שמישהו יקשיב להם, יזדהה עם כאבם, לא ישפוט אותם ולא יכריח אותם ללכת אחרי אג'נדה מסוימת, שהיא לפעמים טובה לעונה אבל לא תמיד לשואל. הם רוצים שיתנו להם מקום להביע את תסכולם, פחדיהם, לשאול שאלות באמונה. כולם רוצים לעשות את הדבר הנכון, לא לסטות מהדרך האמיתית, המקובלת, המעוגנת בהלכה וברצון ה'. זכות גדולה היא לעבוד במכון פוע"ה, לזכות לעזור לעם ישראל בכל כך הרבה אופנים, להקל על סבלם ולו במעט, ולשמוח בשמחתם. זכות גדולה לא פחות היא לראות את המשותף הרב בינינו, את צמצום ה'קטלוג' והפנים האמתיות של בני ה'. זכות גדולה 'להיכשל' יום יום באהבת חינם, שהיא לא באמת חינם, כי יש כל כך הרבה מה לאהוב.
