ב. והנה בתפילות מוספין של שלש רגלים התפילה היא: שתשוב ותרחם עלינו ועל מקדשך וכו' ותבנהו מהרה ותגדל כבודו, וכן: בנה ביתך כבתחילה וכונן מקדשך על מכונו וכו', וזהו דבג' רגלים יש מצוה של עליה לרגל, ואין אנו יכולים לעלות ולראות וכו', ועליה לרגל הוא בעזרה, עי' רמב"ם ריש הלכות חגיגה. ולכן מתפללין על בנין ביהמ"ק, וכאמור לעיל, אבל בר"ח, אין מצות עליה לרגל, ולכן התפילה היא רק על הקרבנות. ובזה העיקר הוא המזבח וכנז', ולכן מתפללין: מזבח חדש בציון תכין וגו'. וצ"ע מתפילת ר"ה ויוהכ"פ שגם שם אין מצות עליה לרגל, ובכ"ז התפילה היא: שתשוב ותרחם וגו' ותבנהו מהרה ותגדל כבודו. והנה מיוהכ"פ, יש ליישב, דצריך בית המקדש משום הזאות דלפני ולפנים, אבל מר"ה צ"ע, דלקרבנות ר"ה א"צ אלא מזבח, ולמה הוי נוסח התפילה בזה כמו בג' רגלים, ולא כמו בר"ח.
כן צ"ע מתפילת מוסף של כל שבת שקבעו הנוסח: שתעלנו בשמחה לארצנו ותטענו בגבולינו ושם נעשה לפניך את קרבנות חובותינו וכו', וכן הוא בתפילת מוסף של שבת ר"ח, ולא הוזכר כאן ממזבח כלל, גם לא מבנין ביהמ"ק, אלא שתעלנו בשמחה לארצנו ותטענו בגבולנו, וזה צ"ב דאפי' כשתקוים תפילה זו, עדיין לא נוכל להקריב קרבנות, ואילו בתפילת מוסף ר"ח של חול, תקנו הנוסח: מזבח חדש בציון תכין וכו', וכאמור לעיל, ולמה במוסף שבת ר"ח ומוספי כל שבת לא תיקנו נוסח זה, וצ"ע.
שם: אפי' רשע כל ימיו ועשה תשובה באחרונה אין מזכירין לו שום דבר מרשעו.
יש לעיי', אי תשובה עוקרת את החטא מעיקרו, וכמו התרת חכם בנדר, או רק עוקרת מכאן ולהבא, כמו הפרת בעל.
והראוני שבס' מסילת ישרים כ' מפורש דעוקר החטא מעיקרו, וכמו התרת חכם, ע"ש.
ויש להעיר בזה מדברי הקצוה"ח סי' ל"ה סק"ד שהביא מחלוקת הראשונים והאחרונים אם ברשע ועשה תשובה, דומה לקטן שהגדיל, או לגוי שנתגייר לגבי הדין של תחילתו וסופו בכשרות, והיינו אם נאמן במילי דרבנן למה שראה בהיותו רשע, וכמו קטן דנאמן בזה ובדומה לזה, להעיד בגדלותו מה שראה בקטנותו, ע"ש בסעיף ד' ה' ו' וז'. ומבואר בזה דלכו"ע למילי דאורייתא אינו יכול להעיד כשעשה תשובה, ולכאורה אם תשובה עוקר החטא מעיקרו, הרי הוי זה כאילו מעולם לא חטא, ולא הי' פסול מעולם, ויהיה כשר כעת לכל העדויות, וצ"ע. ואולי רק מכאן ולהבא הוא דנעשה למפרע צדיק גמור, וכמו די"מ כן לגבי התרת נדרים דחכם, ואשר ע"כ נחשב שפיר לפסול בשעת ראיית העדות, ואינו יכול להעיד כעת ע"ז כשחזר בתשובה, וצ"ע.
[והנה מדברי הפוס' הנז' נראה מפורש דאין פסול רשע רק משום חשש משקר, דא"כ אם כעת עשה תשובה, ודאי דעכשיו לא משקר, ולמה פסול, אלא דהוא פסול הגוף מצד רשע, ועי' באו"ש פט"ו מתפילה ה"ג שדן בפסול גזלן, יעו"ש שהביא מב"ב קנט, א ומב"ק פח, א ומתוס' זבחים טו, א, ע"ש, והאמת נראה, דתרתי אית ביה, גם משום פסול הגוף דרשע פסלתו תורה, ולכן בב"ק פח, א, למידין אשה מגזלן, ובתוס' זבחים הק' דגזלן יהא פסול לעבודה. ויש גם פסול משום משקר, וזהו כדברי הגמ' בב"ב קנט, א, יעו"ש, אבל ודאי גם פסול הגוף יש בזה, ועמש"כ פט"ו הלכות תפילה].
ועי' רמב"ם פט"ו מתפלה ה"ג שכתב כהן שהרג את הנפש אע"פ שעשה תשובה לא ישא כפיו, ובאו"ח סי' קכ"ח כ' הרמ"א די"א דאם עשה תשובה נושא כפיו, וע"ש בסעיף ל"ז דיש מחלוקת במומר שעשה תשובה אי נושא כפיו, ואולי תלוי זה בשאלה אם תשובה עוקרת החטא למפרע או רק מכאן ולהבא, וצ"ע.
משנת יעקב
