רש"י יבמות פז,ב
ניסת שלא ברשות - ב"ד שבאו שני עדים ואמרו מת בעליך וניסת מעצמה שהרי לא היתה צריכה להיתר ב"ד:
מותרת לחזור לו - דאנוסה היא:
שלא על פי ב"ד - אלא בעדים חייבת קרבן דשוגגת היא ואין זה אונס להפטר מן הקרבן דאיבעי לה לאמתוני:
והסתירה בולטת גלויה וזועקת עד לב השמים.
