אין לך דבר קרוב כל כך ללב כהכרת גדולת האדם. החפץ לזה הוא טבעי שהלא כל אלו אינם אלא להתגאות ולהתגדל אלא שישנו רק לטעות נמהר, והכל תלוי בחוט השערה. ממירים מהכרה בדעת לדעת בלא הכרה חפצים רק לדעת ולא להכיר. כי אמנם בהכרה אין שום גאוה וגדלות ואין מקומם אלא בדעת - עץ הדעת טוב.
אם למדת תורה הרבה אל תחזק טובה לעצמך כי לכך נוצרת - ההכרה שלגדלות נוצר וכל מה שיותר משתדלים מפיגה כל טעם של החזקת טובה לעצמו. וכל מה שיותר משתדלים להכיר בגדולות של האדם בעברו ובהווה וביותר בעתידו, יותר מתקרבים אל הגדלות בעצמה.
[רזי לי]
