היה אוהב מאד לצטט דברי הרמב"ם הל' דעות פ"ב ה"ד והיה קורא הדברים במתיקות מיוחדת "לעולם ירבה אדם בשתיקה ולא ידבר אלא או בדבר חכמה או בדברים שצריך להם לחיי גופו אמרו על רב תלמיד רבינו הקדוש שלא שח שיחה בטלה כל ימיו" ודקדק מאי אתי לאשמועינן בזה שהיה רב תלמיד רבינו הקדוש? ואמר בפשיטות שכאן כתוב שברית הלשון וברית המעור שייכי זל"ז וממילא מדין קדושה אתינן עלה ור' יהודה הנשיא היה שלם בזה.