לפעמים מתגבר כל כך הצמאון לאלהים, עד למעלה מגבול הכלים כולם, וכל כוחותיו הרוחניים של האדם, עד שמתקלקל סדר ההנהגה הנפשית. והרבה פועל החטא שממעט את הופעת האורה האלהית, ומקלקל את כשרון הנשמה להכיל את הזיו, היורד באופן שיחולק כראוי, לכל פלגותיה.
Sometimes a person’s thirst for God grows so strong that it rises beyond the boundary of all of his vessels and all of his spiritual abilities, and that damages the structure of his personal behavior. [Then] sin has a great effect in diminishing the manifestation of the Divine illumination. It damages his soul’s ability to contain the descending radiance and distribute it properly to all its streams.
והאדם צריך להתגבר מאד מאד, ויחזיק באמונה בחסד עליון לאין קץ ושיעור, לאין תכלית ומדה, ותתחולל דעתו להפוך את הצמאון המחליש ומדאיב, לצמאון מעורר להתענג על ד', באור תורה, חכמה ומצוות.
[In that situation,] a person must strengthen himself very greatly and remain strong in his faith in [God’s] supernal, infinite, and immeasurable kindness, which is without end and dimension. Then his mind will start to transform the thirst that weakens and depresses him to a thirst that arouses him to delight in Hashem in the light of the Torah, its wisdom and its commandments.
א׳:שפ״ח
כשלומדים תורה לשמה ממשיכים מהרצון את התכלית הנשגבה של התורה, שהיא מתפשטת בכל ענין פרטי, וחסד עליון הולך ומתרבה על השונה בעצמו ועל כל העולם עמו.
When a person learns Torah for the right reasons, he draws forth from [God’s] will the elevated goal of the Torah, and that spreads into every detail. Then a supernal kindness increases for this person and for the entire world together with him.
אבל כשלומדים שלא לשמה, אז ההופעות הפרטיות מתגלות על הפרטים כשהם לעצמם. ושכלם הכנוס בהם הוא מצומצם, ולפי מדת השכל הרצון הוא קצר, ומלא קפדנות וזעף, ונח לו שלא בא לעולם.
But when a person learns for incorrect reasons, then the particular manifestations [of spirituality] are revealed [only] to particular [elements] in a sequestered way, and the intellect contained in these [elements] is constricted. Corresponding to that [constricted] measure of intellect, [a person’s] will is brusque and filled with impatience and anger. And “it would have been preferable for him never to have entered this world” (cf. Berachot 17a).
א׳:שפ״ט
ת"ח הם כדגים שאינם יכולים לפרש מן המים, כן אינם יכולים לפרש מן התורה.
Torah sages are comparable to fish that cannot be separated from water: so too these sages cannot be separated from the Torah (cf. Avodah Zarah 3b).
וכשהם פורשים מן התורה, מיד הם מרגישים בקרבם נטיה לכל אפילות הרוחניות, והתעוררות הרע המחריד.
Should they be separated from the Torah, they immediately feel within themselves a tendency to every sort of spiritual darkness and the arousal of a terrifying evil.
וכל מה שמדרגתו של התלמיד חכם יותר גדולה, כך אינו יכול לפרש ממדרגת תורתו, עד שצדיקים הגדולים, שגדלה מעלת רוחם ונשמתם, אינם יכולים לפרש מהדבקות האלהית, ומעולמים עליונים.
The higher the level of a Torah sage, the more he cannot separate himself from his level of Torah, until the great righteous people, on a great level of spirit and soul, cannot separate themselves from clinging to the Divine and from engaging in spiritual unifications.
וכשהם צריכים לעסוק בתורה הנגלית ובמצות מעשיות, ובעסקי העולם לחברת בני אדם, אפילו בדרך מצוה וקדושה, הם צריכים להכין להם מגינים, שלא יפגעו בהעתקם ממעלתם הטבעית שלהם, שהיא ההתקשרות בצרור החיים של ד' אלהיהם.
When they need to involve themselves with the revealed Torah, the practical commandments, affairs of the world and the company of others, even in a way of mitzvah and holiness, they must prepare shields so that they will not be harmed when they dislodge themselves from their natural height, which is their connection with the knot of life, with Hashem their God.
