לזכות הרב זאב חיים בן חיה אידל
"מיום שחרב בית המקדש, אין יום שאין בו קללה ולא ירד הטל לברכה וניטל טעם הפירות". [סוטה מ"ח]
".... FROM THE DAY THE TEMPLE WAS DESTROYED, THERE IS NO DAY WITHOUT A CURSE, THE DEW HAS NOT DESCENDED FOR A BLESSING, AND THE FLAVOR HAS DEPARTED FROM THE FRUITS".
Explains the Maharal: When there is no Beis Hamikdash, the connection is severed between our world and the source of bracha Above. Dew comes down at night while the fruits are blessed and flavored by day [as it says וממגד תבואות שמש see Rashi on Devarim 33/14]. There is bracha neither by night nor by day.
Not only is there no bracha, there is also a curse. Sometimes even those there is a curse, there is a blessing as well. That is not the case in our world. There is just curse and no [true] bracha. Everything we have is second, third and eighth class.
[How DELICIOUS is a juicy orange or refreshing watermelon?? SO DELICIOUS!!! הודו לה' כי טוב! Imagine how delicious it was when we had the Beis Hamikdash and how delicious it will be in the future when it is rebuilt!!]
If you noticed, when talking about curse, the gemara combined day and night together and said that there is no day [i.e. daytime and nighttime] without a curse. However, when talking about blessing, the gemara distinguished between day and night by mentioning each specifically.
Why? Rav Hartman [in his edition of the Netzach Yisrael p.475] suggests that bracha is a מציאות [a reality] and there is a difference between the מציאות of day and night. A curse is a non-reality [העדר] and there is no difference between daytime and nighttime when we talk about what isn't.
Let us see it inside:
[ורצו לומר] בזה כי בביטול בהמ"ק בטלה הברכה מן העולם, ואינו דומה כאשר לא היה בהמ"ק [ולא] היה דבר זה [בעולם, ואין נחשב זה] חסרון כאשר לא היה בהמ"ק, אבל כאשר היה בהמ"ק ובטל בהמ"ק, דבר זה [הוא חסרון]. וידוע כי העולם הזה מקושר ומסודר עם העולם העליון, ומקבל ממנו ברכה, וכאשר בטל בהמ"ק הרי בטל סדר הקישור הזה אשר יש לבהמ"ק קישור וסודר עם העליונים...
ולא ירד הטל לברכה - כי אפשר אף שבאה קללה לעולם, באה ג"כ ברכה לעולם, לכן אחר שאמר שלא היה יום [שלא יש] בו קללה, אמר ג"כ שלא היה ברכה בעולם. וכלל זה ג"כ בשני דברים, שלא ירד הטל לברכה וניטל טעם הפירות, ואלו שני דברים הם מחולקים, כי הטל הוא בלילה, וטעם הפירות מכח השמש שנותנת טעם הפירות שנאמר (דברים לג) "וממגד תבואות שמש", וכאילו אמר שלא היה ברכה בלילה ולא ברכה ביום. אמנם לענין קללה אמר שלא היה יום שלא היה בו קללה, כלל היום והלילה בענין אחד, כי לענין הברכה הם מחולקים הלילה והיום, אבל לענין הקללה אין כאן חילוק, ולכך אמר שכל יום היה קללה נמצאת, [ולא ירד טל לברכה] ונוטל טעם הפירות. ויש לך להבין אלו ג' דברים, שלא היה יום שלא היה בו קללה, ולא ירד הטל לברכה, וניטל טעם הפירות.
(מהר"ל, חידושי אגדות כאן = נצח ישראל, פרק כב)
