לע"נ סבי אלכסנדר זושא ב"ר יוסף
The Rambam [Shabbos 2/1] writes that Shabbos is superseded by the need to save one's life - דחויה היא שבת אצל סכנת נפשות.
The chiddush is that even though Chilul Shabbos is equated to Avoda Zara which is not overidden by the need to save a life - Shabbos is.
Also - generally when we do aveiros to save a life, it is the sick person doing the aveirah - such as eating unkosher. When it comes to Shabbos - ANYONE can violate Shabbos in order to save a life.
נראה לומר טעם בהא דהוצרך הר"מ לומר כאן דשבת דחויה אצל סכנת נפשות כשאר המצוות דלכאורה למה לו לפרש דין זה אצל שבת בפרטות הא בכל המצוות דינא הכי היא שנדחה כמבואר בפרק ה' מהל' יסודי התורה, [וקושיא זו יש להקשות גם בגמרא יומא דף פ"ה ע"א דמיבעיא להו התם מנין לפיקוח נפש שדוחה את השבת, וצ"ב למה בעיא להו רק על שבת ומשמע דבשאר המצוות פשיטא להו]. הן אמת שיש לומר בפשטות דהואיל והוא בא לבאר דיני חולה בשבת הזכיר תחילה כי פיקוח נפש דוחה שבת, אך יש להוסיף עוד טעם לשבח בזה, דהנה ידוע שכל המצוות נדחין מפני סכנת נפשות חוץ מעבודה זרה וג"ע ושפיכות דמים, והנה הר"מ כתב בסוף הל' שבת דהשבת ועבודה זרה כל אחת משתיהן שקולה כנגד שאר כל מצוות התורה והמחלל שבת הרי הוא כעובד עבודה זרה ע"כ, והואיל וחילול שבת וע"ז שוין הן הוצרך הר"מ לומר על מצות שבת בפרטות שנדחה מפני סכנת נפשות לבל נטעה לומר דכי היכי דע"ז לא נדחה הכי נמי שבת לא נדחה, כן יש לומר בדרך אפשר. ועוד יש לומר בזה דבחילול שבת לחולה יש חידוש שאין מוצאים דוגמתו בשאר איסורי תורה, דבכל איסורי תורה שנדחין בשביל חולה הוא שהחולה מותר לעבור על העבירה בשביל פיקוח נפש כגון שמותר לאכול נבילות וטריפות כשהוא בסכנת נפשות, אבל בשבת יש חידוש שהבריאים מותרים לחלל את השבת בשביל החולה, וק"ל. אחר זמן מצאתי שכך תירץ בספר תוספות יוה"כ (ליומא פ"ה ע"א) וע"ע בצל"ח שם. [אורה ושמחה]
