לע"נ מרת אסתר בת ר' שמואל
לע"נ ר' אהרן בן יעקב שכנא
לזכות הרב צוריאל בן שושנה
לזכות הרב קיויהו בן אורה
לזכות הרב הצדיק ר' מיימון אלבז שליט"א
Regarding this post:
There is an interesting contrast between the modern Western personality and the religious personality. The former wants to be SEEN. That explains the popularity of Facebook and other social media outlets. People are virtually screaming [תרתי משמע] "LOOK AT ME. I'M HERE!!" The religious personality does everything he can so that nobody should see him. This is discussed here. This is not a gender specific issue. Every man AND woman should do what they can to stay out of the limelight. With the limelight comes ego and self aggrandizement - things we should avoid like the plague.
Moshe Rabbeinu didn't want to be seen. That shows that he was blessed, because blessing comes from modesty:
The Gemara [Sanhedrin 97a] relates
אמר לי ההוא מרבנן ורב טבות שמיה ואמרי לה רב טביומי שמיה דאי הוו יהבי ליה כל חללי דעלמא לא הוה משני בדבוריה זימנא חדא איקלעי לההוא אתרא וקושטא שמיה ולא הוו משני בדיבורייהו ולא הוה מיית איניש מהתם בלא זימניה נסיבי איתתא מינהון והוו לי תרתין בנין מינה יומא חד הוה יתבא דביתהו וקא חייפא רישה אתאי שיבבתה טרפא אדשא סבר לאו אורח ארעא אמר לה ליתא הכא שכיבו ליה תרתין בנין
There was a certain one of the Sages, and Rav Tavut is his name, and some say Rav Tavyomei is his name, who was so honest that if they were to give him the entire world, he would not deviate from the truth in his statement. He said to me: One time I happened to come to a certain place, and Truth is its name, and its residents would not deviate from the truth in their statements, and no person from there would die prematurely. I married a woman from among them, and I had two sons from her. One day his wife was sitting and washing the hair on her head. Her neighbor came and knocked on the door. He thought: It is not proper conduct to tell the neighbor that his wife is bathing. He said to her: She is not here. Since he deviated from the truth his two sons died.
The Maharal [Nesiv Ha-emes 1] explains that the trait of modesty trumps even the trait of truth [which is Hashem's signature, as per the Gemara in Shabbos 55b]:
דהוה דביתהו חייפא רישה כו' ר"ל כי אין ראוי להמשך אחר האמת במדת הצניעות, וכמו שאמרו במסכת בבא מציעא (כ"ג, א') בהני תלת מילי עבידי צורבא מרבנן דמשני במילי ואחד מהם בפוריא כי הצניעות בשבילו ראוי שישנה האמת, והצניעות והאמת זה כנגד זה, כי מצד האמת אין ראוי לשנות כלל אך הצניעות דוחה האמת עד שמותר לשנות מפני הצניעות, וחייפא רישא דקאמר שהגיע אל דבר שראוי בו הצניעות, ובודאי שמותר לשנות בשבילו, ומ"מ היה זה גורם שמתו שני בניו, כי דבר שנתן לו בשביל שכל דבריו היו באמת ולכך היה לו הכל כסדר ולא היה יוצא דבר אחד מן הסדר הראוי, וכאשר היה משנה ומחליף האמת אז נטל ממנו מה שבא לו בשביל שהיו כל דבריו נמשך אחר האמת ומתו בניו.
Wisdom is hidden. Exposure is in the realm of the material [and thus far from spirituality]:
נתיבות עולם נתיב הצניעות פרק א
ובמדרש (ילקוט משלי תתק"ל) חכמות בחוץ תרונה שאל ר' שמואל בר נחמני את רבי יונתן בן אליעזר שהיה עומד בשוק אמר ליה שנה לי פרק אחד אמר ליה לך לבית התלמוד ואשנה אותך אמר ליה לא למדתני חכמות בחוץ תרונה אמר ליה אם קרית לא שנית בחוצה של תורה המרגלית היכן היא נמכרת בחנות כך התור' ברחובות תתן קולה במקום שמרחיבין אותה בבתי כנסיות ובבתי מדרשות. וכן בגמרא במ"ק (ט"ז, ב') פעם אחת גזר רבי שלא ישנו לתלמידים בשוק מאי דריש חמוקי ירכיך מה ירך בסתר אף דברי תורה בסתר והא כתיב חכמות בחוץ תרונה כדרבא דאמר כל העוסק בתורה מבפנים תורה מכרזת עליו בשוק והא כתיב לא מראש בסתר דברתי ההוא ביומא דכלה. והטעם בכל זה כי החכמה בעצמה היא צנועה ונסתרת ואין החכמ' בנגלה, ולפיכך כמו שהיא החכמה בעצמה כך ינהג עם החכמה שילמד בצניעות דהיינו בסתר. וזה שאמר כאן ג"כ ואת צנועים חכמה דהיינו מי שכל מעשיו בצניעות ובנסתר נמשך אחריו החכמה שהיא צנועה ונסתר, אבל מי שכל מעשיו בבלתי צניעות זה הוא גשמי ואין ראוי אליו החכמה, שכמו שיש אל החכמה מעלה עליונה נסתרת כך יש אל החמרי מדריגה שפלה נגלית כמו שבארנו דבר זה בכמה מקומות. ואם כך הוא שיהיה נוהג צניעות עם התורה, כ"ש וק"ו בשאר דברי' שכאשר לא יהיה נוהג יש גנות וחרפה ודאי צריך שיהיה נוהג בצניעות:
Modesty is life insurance!!:
נתיבות עולם נתיב הצניעות פרק א
ובפרק הרואה (ברכות ס"ב, ב') ואמר להרגך ותחס עליך ואמר ואמרתי מב"ל ותחס וחסתי מב"ל אמר ר"א אמר לו דוד לשאול מן התורה היה מותר להרגך מאי טעמא רודף אתה והתורה אמרה בא להרגך השכם להרגו אלא צניעות שהיה בך היא חסה עליך ומאי צניעות היתה בו בשאול דכתיב ויבא אל גדרות הצאן אל הדרך ושם מערה תנא גדר לפנים מגדר ומערה לפנים ממערה, להסך אמר ר"א מלמד שסיכך עצמו כסוכה. התבאר לך הדברים אשר אמרנו כי מה ענין הצניעות שהיה חסה עליו שלא להרגו, אבל הדברים כי הצניעות מפני שהוא צניעות ראוי אליו הסתירה ביותר וכמו שמפורש אח"כ, כי כאשר היה בא לעשות צרכיו היה נכנס מערה לפנים ממערה וגדר לפנים מגדר להסתיר עצמו להיות צנוע מבני אדם, וכמו שהוא היה עושה דבריו בצניעות מערה לפנים ממערה, לכך כאשר בא אדם לשלוט בו היה נסתר וצנוע ממנו עד שלא היה יכול לשלוט בו. ודבר זה נודע מענין הצניעות שכל ענינו הסתר ואינו נגלה בחוץ רק כל מעשיו בהסתר ובצניעות ולפיכך היה נסתר גם כן בשמירה עד שלא היו שולטין בו. ודבר זה מבואר:
Modesty is a recipe for producing good children. Who doesn't want good children!!:
נתיבות עולם נתיב הצניעות פרק א
ובמסכת יומא בפרק הוציאו לו (מ"ז, א') ת"ר שבעה בנים היה לה לקמחית וכלן שמשו בכהונה גדולה אמרו לה חכמים מה עשית שזכית לכך א"ל מימי לא ראו קורות ביתי קלעי שערי אמרו לה הרבה נשים עשו כן ולא הועילו. ודברים אלו תבין מן הדברים אשר אמרנו, כי הצניעות בפרט מביא זרע פנימי נסתר קדוש שהוא משמש לפני ולפנים בכהונה גדולה במקום שאין ראוי לאחר להיות נכנס לפני ולפנים למקום קדוש, וראוי אל זה בפרט הצניעות שיזכה לזרע קדוש כמו זה, כמו שאמרנו והבן זה:
Modesty is holiness!!:
נתיבות עולם נתיב הצניעות פרק א
ובמסכת שבועות (י"ח, ב') אמר רבי בנימין בר יפת כל מי שמקדש את עצמו בשעת תשמיש הויין לו בנים זכרים שנאמר והתקדשתם והייתם קדושים וסמוך ליה אשה כי תזריע וילדה זכר. ביאור זה כי מי שמקדש עצמו בעת תשמיש, כי פעל זה הוא מעשי חמרי כאשר אינו בקדושה, ואם מקדש עצמו בצניעות אינו נחשב חמרי כי הצניעות היא קדושה.
Rav Ezriel Tauber [who passed away very recently] gave well over 100 MILLION DOLLARS in tzedaka [last check his family found 120 million dollars and counting] but he refused to be honored at dinners or have his name on buildings or anything of the sort. WOW!!
Rav Yosef Chevroni is a Rebbe in the Chevron Yeshiva [I am friendly with 3 of his son's in law]. His father was the executive director [i.e. money man] of the Yeshiva. He told the following story:
“When my father built this campus, there was a crisis. Overnight, the price of cement and other building materials rose sharply, putting the task of constructing the buildings beyond reach. There was so much money already sunk into the buildings, and he was unable to raise more. He was unable to go on. All his contacts had been tapped and nobody was interested in contributing more.
“Everything was in jeopardy. The yeshiva could have closed.
“He reached out to Mr. Zev Wolfson, who responded that he would pay to put up the buildings. He saved the yeshiva. He literally saved the yeshiva.
“As the chanukas habayis approached, my father invited Mr. Wolfson to participate in the celebration. After all, without him, there would be no buildings. My father really wanted him there to publicly express his appreciation. Besides, Mr. Wolfson deserved to see the fruits of his dedication. But he refused to come. My father asked him a few times, and each time the answer was the same: ‘No. No. No.’
“Finally, it was the day before the chanukas habayis. My father was very emotional about meriting to complete the buildings and move into them. He felt that Mr. Wolfson should be there to share the same feelings of satisfaction. He called Mr. Wolfson’s office to speak to him. ‘He’s not here,’ the secretary said.
“‘Where is he?’ my father asked.
“‘I don’t know,’ said the secretary. ‘He left and said he’d be back in two days. He said that he can take no calls.’
“That was that. My father gave up. He called after the two days to report to Zev on how the chanukas habayis went. He said, ‘Zev, you really should have been there. You would have had such nachas.’
“The philanthropist responded, ‘Who says I wasn’t there? I was there. You convinced me that I had to be there. I came. I stood in the back. I watched. I enjoyed every minute. And then I flew home.’”
Rav Moshe Shapiro despised publicity. The only time I ever heard him talk directly to a person in a shiur and veer from the topic was when someone took a picture of him. He was livid [but in his very calm and soft spoken way]. Anything that smacked of populism was anathema to him. After he was niftar, his picture and loads of stories about him were featured in the frum press. There was almost NOTHING more distasteful for him. He was a פנימי person filled with חכמה which as we saw in the Maharal is פנימי.
So maybe having your picture in a magazine isn't so great after all?? I heard one popular on line lecturer foaming at the mouth that omitting pictures of women is against the Torah. I am not sure to which Torah he refers but I think that everybody should strive to have their picture omitted from the popular media. If we are not on that level, we should at least hope to get there one day.
