השמרו לכם פן יפתה לבבכם – מתוך השלוה והעושר שיהיה לכם בארץ, שלא תסורו מן הדרך ותדבקו בעבודה זרה ח״ו וחרה אף ה׳ בכם ועצר את השמים ולא יהיה מטר. והזכיר זה מפני שעובדי עבודה זרה יחשבו כי בעבודתם יבא המטר ויצליחו כל גדולי הארץ, על כן הודיע בכאן כי השמים יהיו נעצרים בעבדם עבודה זרה ולא יהיה מטר כלל. וכן הזכיר ישעיה ע״ה(ישעיהו ל׳) וטמאתם את צפוי פסילי כספך ואת אפודת מסכת זהבך תזרם כמו דוה צא תאמר לו, וסמיך ליה ונתן מטר זרעך אשר תזרע את האדמה וגו׳ והיה דשן ושמן וגו׳, בא לבאר שאין שאר הכחות העליונים ממטירים ולא יש בהבלי הגוים מגשימים, כי אם ה׳ אלהינו לבדו הוא הממטיר ונקוה לו.
השמרו לכם פן יפתה לבבכם, "Be very much on guard that your hearts will not be seduced, etc." The seduction might result from the very serenity and affluence of your existence in the land of Israel. You might, God forbid, become attracted to idolatry and depart from the path God has earmarked for you. If that were to happen, God will become very angry at you and lock the heavens so that there will not be any rain (next verse). The reason that Moses uses the example of absence of rain as indicating God's anger is because the pagans attribute the very presence of rain to their worshipping their various deities faithfully. This is why it was important to point out to the Israelites that if they would depart from the path of the Torah the very opposite would occur; instead of their assuring themselves of their rain supply through idolatry they would lose that life-giving rain. Isaiah 30,22-23 is on record that when the Israelites who had been guilty of worshipping idols will throw out the silver overlays of these images they will be provided with rain as acknowledgment of their penitence. The prophet also picked rainfall as his example of God's positive reaction to a penitent Israel to remind them that such basics as rainfall are provided only through the Lord our God. We have to pin our hopes on Him and not on anyone else.
[Rabbeinu Bechaye]
[Rabbeinu Bechaye]
