'אין דברי תורה מתקיימין, אלא במי שממית עצמו עליה'. המיתה שבכאן היא הנטייה מפשוטו של החיים […] כל שהאדם מרבה בשבירת המידות מרבה חיים, כי שבירת המידות היא הריגת החיים השטחיים, ומיתה של היצר, הממלא כל הגוף, הוא החיים המוליך בדרכה של תורה. מידות המשחתות רבות הנה, והם עצמו ובשרו של האדם
ליזהר מאוד מאוד מאכילת תענוג ואם בטומאת הגוף יש ראשון לטומאה ויש אב הטומאה ויש אבי אבות, בטומאת הנפש של מלאוי התאווה באכילת תענוג, מתאחד ראשון לטומאה ואב לטומאה ואבי אבות הטומאה, דבר זה הוא מן השפלים מאוד מעכבים את הלימוד וכדאמרו במדרש עד שאדם מתפלל שיכנסו דברי תורה לתוך גופו יתפלל שלא יכנסו מעדנים לתוך גופו. ואמרו בגיטין סעודתך שהנאתך הימנה משוך ידך הימנה. ומהו טוב! וכי לאכול ולשתות? הלא בזה אין מותר לאדם מן הבהמה, חבל על טמטום הלב שלך.
אגרות החזון איש
