ומדוייק בזה מש"כ הרמב"ם לפיכך משחו את שלמה מפני אדוני' ויואש מפני עתלי' ומשחו יהואחז מפני יהויקים אחיו, ומ"ט לא המשיך ביהואחז כמוש"כ לעיל מינא משחו שלמה וכו' ויואש וכו' ופתח שוב ומשחו וכו' אצל יהואחז, דלמש"כ הנהו תרי קמייתא הם הדוגמא למש"כ הרמב"ם מחלוקת או מלחמה ומש"ה כללן הרמב"ם יחד, ומשא"כ יהואחז לא היתה בו מחלוקת אלא שנעשה מלך שלא כדין כיון שיהויקים שהי' הגדול הי' היורש, וכמוש"כ המלבי"ם במלכים ב' פכ"ג ל' במש"כ שם ויקח עם הארץ את יהואחז בן יאשיהו וימשחו אותו וימליכו אותו תחת אביו, עיי"ש בשם מהרי"א שהי' שלא כדין ומש"ה תלו מלכותו בעם הארץ, ומש"ה הוצרך למשיחה, הן אמנם שבגמ' כריתות והוריות מבואר שהי' כדין כיון שרק יהואחז הי' ממלא מקום אבותיו, ובע"כ שהיתה מחלוקת מצד יהויקים ומש"ה הוצרכו למשוח את יהואחז, ועיין רד"ק במלכים שם, מ"מ אולי פירש הרמב"ם כפשטי' דקרא וכמוש"כ מהרי"א, ובמילא אינו ענין לדלעיל ומש"ה כתבו הרמב"ם לענין בפנ"ע.ובזה י"ל במש"כ האבנ"ז שם בס"ק י' לשיטת רש"י שבמחלוקת ליכא ירושה דמ"מ מחוייבים להשלים עמו ולמנותו עיי"ש שהוכיח לה, והק' מנ"ל הא הרי בכה"ג לא נאמר דין ירושה לשיטת רש"י, ועיי"ש דילפינן לה מירושת כהן גדול שלא נאמר בו דין בקרב ישראל, ומצד זה איכא דין ירושה במלכות גם כשיש מחלוקת, אלא ששוב צריך משיחה כבירושת כה"ג, וכבר כ' מזה באריכות לעיל בה"ז אות ב' עיי"ש, ולכאורה צ"ע דמ"ש לענין שלום בישראל לא ילפינן ירושת כה"ג מירושת מלכות, ולענין ממלא מקום אבותיו דכתיבי קראי גבי כה"ג ילפינן מלך מכה"ג, וע"ש במש"כ בזה. אכן למש"כ י"ל דגם לשיטת רש"י יסוד החסרון דמחלוקת הוא שבכה"ג הוא חסרון במלכות וכנ"ל לדעת הרמב"ם, אלא שלרמב"ם חסרון זה אינו מפקיע הירושה ורק מחייב להשלים החסרון ע"י משיחה, ולשיטת רש"י כל שחסר במלכות היורש בטל דין ירושת מלכות מיני', וכ"ז שייך רק בירושת מלכות, אבל בכה"ג שאין דין אימתו עליך בגוף הכהונה גדולה אין כלל חסרון במחלוקת, ומש"ה ל"ש למילף לה מירושת מלכות, ואדאתן להכי י"ל יותר בהקדם מה שצ"ע ואח"כ ראיתי בחקרי לב סי' ט"ו שעמד בזה, דאיך ילפינן מקרא דבקרב ישראל בזמן ששלום בישראל, והרי בספרי פ' שופטים יליף מהאי קרא לכל שררות דאיתנהו בירושה דכל זמן שהם בקרב ישראל בנו עומד תחתיו, עיי"ש, ולמש"כ י"ל דבאמת מקרב ישראל משמע כדרשת הספרי דכל שהוא בקרב ישראל יש בו ירושה, אכן משמע מזה רק ירושה מצד בקרב ישראל שהוא השררה שבישראל, ולגבי שררה הרי ליכא חסרון דמחלוקת כיון שאינה מלכות שיש בעצם מציאותה ענין של קבלת עול מלכות וכנ"ל, ומשא"כ במלכות כל שהיא במחלוקת אינה אלא מצד ירושת שררה בעלמא שמצד זה מחוייבים להמליכו כמוש"כ האבנ"ז הנ"ל אבל דין מלכות בירושה לא חייל עלי', ומש"ה בעי משיחה לאשווי למלך, ונמצא דעיקר קרא דבקרב ישראל הוא שגם במלכות יש צד של ירושת שררה דעלמא והוא כשאין המלכות בשלום בישראל שאז אינה אלא ירושת שררה, ושפיר ילפינן מהכא לכל ירושת שררות, וי"ל.
ובמשנ"ת נראה לבאר במה שדן באבנ"ז שם אות י"ב וי"ג במשיחת דוד שמצינו שנמשח ע"י שמואל, ולאחר מות שאול שהמליכו אותו אנשי יהודא עליהם חזרו ומשחוהו, ואח"כ כשהמליכו אותו ישראל עליהם חזרו ומשחו אותו כמבואר בקראי בס' שמואל, וכיון שמשחוהו אח"כ לאחר מות שאול בע"כ דקודם לכן לא הי' לו דין מלך דאל"כ כיון שכבר נמשח ונעשה מלך מה מקום למשיחה נוספת, וא"כ מה הי' הגדר במשיחה ראשונה שלא נעשה מלך על ידה, והוי מעילה בשמן המשחה, עיי"ש במש"כ בזה, ועיי"ש ג"כ באות ט"ו מש"כ בזה, ועי' במש"כ בזה לעיל בה"ז אות ד', אכן למש"כ י"ל דע"י משיחת שמואל נעשה מלך, וכדמוכח מסוגיית הגמ' במגילה דף יד. וית' אי"ה להלן בפ"ג ה"ח, ועיין בהגה"ה מבן המחבר באבנ"ז שם אות כ"ז, אלא שכנ"ל עפ"י דעת הרמב"ם יש דין משיחה מיוחד על מה שנוסף במלכות ע"י הקבלה למלך ע"י העם שמעכשיו ייראו מפניו, וענין זה נוסף אצל דוד בקבלת בני יהודא ביחס לבני יהודא, ועל הוספה זו במלכות יש דין משיחה, ואח"כ כשנוסף במלכות קבלת המלכות ע"י בני ישראל שפיר שייך דין משיחה על ההוספה בגוף המלכות שחלה ע"י קבלה זו, ומש"ה הי' מקום לכל הנהו משיחות, ועיי"ש באות ט"ו בהגהת בן המחבר שהק' מ"ט לא נמשח דוד לאחר מות אבשלום כיון שקודם לכן מרדו בו רוב ישראל, עיי"ש, ולמש"כ כ"ז רק מקרא דבקרב ישראל שנאמר על חלות מלכות בלא קבלה, וכן הי' אצל דוד לאחר מות שאול שלא היתה הקבלה אלא בתחילה ע"י בני יהודא ואח"כ ע"י כל ישראל, אבל כל שכבר חלה המלכות עם קבלה שלימה כדוד לאחר שכבר קיבלוהו כל ישראל, שוב ליכא דין משיחה לאשוויי קבלה וביטול המחלוקת דלא זהו הדין המבואר מקרא דבקרב ישראל.
אלא שהאבנ"ז שם נקט שבזמן מרידת אבשלום בטל מדוד דין מלכות ונעשה הדיוט, עיי"ש שכ' עפ"י הירושלמי בהוריות דכל הששה חדשים שהי' דוד נרדף מאבשלום הי' מתכפר בשעירה כהדיוט (ועיי"ש בהגה"ה מבן המחבר באות כ"ז שהאריך שהוא דין מיוחד בכפרת שעיר שבעי אין על גביו אלא ה' אלוקיו עיי"ש), וא"כ הוי עכשיו מלכות חדשה ומ"ט לא משחוהו כיון שהיתה במחלוקת, אכן לכאורה כל דין משיחה במחלוקת שכנ"ל הוא לאשוויי חלות קבלה ע"י המשיחה, הוא רק כשסיבת המחלוקת קיימת שבזה המשיחה מבטלת את חסרון המלכות שבאה ע"י המחלוקת שהיתה עם טענה, וכנ"ל דבעי מחלוקת של בני דוד, אבל כאן לאחר מיתת אבשלום בטלה סיבת המחלוקת ואין עוד צורך במשיחה שגם בלא המשיחה המלכות שלימה, ואם משום מינוי מלך שלא בירושה דבעי משיחה, בלא"ה לק"מ למשנ"ת בה"ז דיורש לא בעי משיחה כיון שחלה בו משיחת מורישו וק"ו שנשארה אצל דוד משיחתו בשעה שמלך דלא גרע דוד עצמו מבניו, ושו"ר בכלי חמדה עה"ת פ' שופטים שדוד הי' יורש של מלכות אבשלום כיון שלא היו לו בנים וירשו אביו דוד, ומש"ה לא הוצרך למשיחה עיי"ש, והוא כעין מש"כ שבמלכות שזכה בה עכשיו מירושת אבשלום לא היתה מחלוקת, אלא שא"כ שוב אין צורך לירושה, וכמושנ"ת.
[מו"ר הגאון הגדול רד"י מן זצ"ל]
