ואין מושחין מלך בן מלך, אלא אם כן היתה שם מחלוקת או מלחמה מושחין אותו כדי לסלק המחלוקת, לפיכך משחו שלמה מפני אדוניה, ויואש מפני עתליה, ומשחו יהואחז מפני יהויקים אחיו. [הלכות מלכים א' י"ב]
עיין בלח"מ שבגמ' הוריות וכריתות אין מבואר אלא מחלוקת, וכן ברמב"ם בהל' כלי המקדש לא הביא אלא משיחה מפני המחלוקת, וכאן כ' גם מפני מלחמה, ועיי"ש בלח"מ שהכונה שאפילו לא יהיה מחלוקת גמורה אלא שהעם מרננים קרי לי' מלחמה, וזו אף זו קתני רבנו, עכ"ד, והוא דחוק טובא דפשוטו מלחמה היא יותר ממחלוקת ולא שמלחמה היא רק רינון בעלמא, ובפשוטו מחלוקת היינו דברים בעלמא נגד מלכותו ומלחמה היינו שיש מלחמה בכח נגד מלכותו, אבל א"כ פשיטא הוא ומלחמה בכלל מחלוקת היא שאם נלחמים נגדו ודאי חולקין עליו, ולמ"ל לרמב"ם לאתויי לה מצד מלחמה, ותיפו"ל מצד המחלוקת שבזה, ובשערי יוסף לחיד"א בהוריות שם כ' בשם ס' מקראי קודש דמלחמה היינו מלחמה על ישראל ולא נגד מלכותו, וכבימי משיחת שאול, עיי"ש, והחיד"א הק' עליו שמלשון הרמב"ם משמע מלחמה עליו כמחלוקת שהיא עליו, ולא מלחמה על ישראל, וכן צ"ע מנ"ל לרמב"ם דין זה דלפ"ד דין אחר הוא ואינו שייך להך דינא כשיש עליו מחלוקת וא"כ מנ"ל כלל דבעינן משיחה בכה"ג, וכן יק' שהרי כ' הרמב"ם המשיחה כדי לסלק המחלוקת ומה תוסיף המשיחה כשהמלחמה היא נגד ישראל, וכיון שכן צ"ע כונת הרמב"ם בהאי מלחמה, וכן המקור לזה אחרי שבסוגיא לא הוזכר אלא מחלוקת.והנה במש"כ הרמב"ם משיחה במחלוקת כדי לסלק המחלוקת, מבואר מזה שגם במחלוקת איכא ירושה והוא המלך, ולא כמוש"כ רש"י בכריתות שם בדף ה: בד"ה בזמן ששלום בישראל, וז"ל שם, הוי המלכות ירושה ולא בעי משיחה, אבל כי איכא מחלוקת לאו ירושה היא ובעי משיחה, עכ"ל, והיינו שע"י המחלוקת בטל דין ירושה והוי מינוי מחדש (ועיין במש"כ בזה באריכות לעיל בה"ז אות ב' עיי"ש), ומשא"כ שיטת הרמב"ם שאינה אלא לסלק המחלוקת, וכבר תמה בזה באבני נזר יור"ד סי' שי"ב ס"ק ג', דיק' ע"ז כק' הגמ' בכריתות והוריות שם כדס"ד שמשחו מלכי ישראל מפני המחלוקת וכי מפני המחלוקת נמעול בשמן המשחה, עיי"ש, ולדעת הרמב"ם כיון שהוא מלך מצד דיני ירושה הדר תיק' איך נמעול בשמן המשחה לסלק המחלוקת, וכן צ"ע דקרא דמייתי בגמ' שם בקרב ישראל בזמן ששלום בישראל לא מיירי כלל על משיחה אלא על ירושה שנאמר בה הוא ובניו בקרב ישראל, שע"ז דרשינן בזמן ששלום בישראל, ולדעת הרמב"ם הרי הוי הוא ובניו גם בשאין שלום בישראל והוא רק דין לסלק המחלוקת ע"י שמן המשחה ומה זה ענין לקרא דמיירי על הירושה ולא הוזכר בו כלל משיחה, עיי"ש שהאריך.
ונראה בזה בהקדם דברי הרמב"ם בפיה"מ בכריתות שם, וז"ל שם לאחר שכ' דין מלך בן מלך שאינו צריך משיחה, אבל אם נזדמן שתהא קטטה ומריבה בין בני דוד על איזה מהן ימלוך הזה או זה, ואח"כ הסכימו על אחד מהן או שנגררו אחריו הרוב, או שמינוהו סנהדרין או נביא או כה"ג באיזה צד שיזדמן לעלות המלוכה ביד אחד מהם, הרי זה נמשח בשמן המשחה כדי לסלק המריבה ולהסיר המחלוקת מן ההמון, כדי שיידעו שזהו משיח ה' וייראו מפניו, והראי' על זה ממה שנאמר בקרב ישראל אמרו בזמן שהשלום בישראל, ר"ל אז אין צריך משיח ישראל משיחה, אבל בזמן מלחמה מושחין אותו, ואמר מפני מה משחו את שלמה וכו', עכ"ל, ובאבנ"ז שם אות ב' תמה על המבואר בדברי הרמב"ם דמחלוקת היינו רק מצד בני דוד, אבל מי שאינו ראוי למלוכה לאו מחלוקת היא, והרי מבואר בגמ' שמשחו ליואש מפני עתלי' שלא היתה כלל מזרע בית דוד ואינה ראויה למלוכה מצד מלך ולא מלכה, וא"כ מ"ט הוצרך יואש למשיחה, עיי"ש, ואמנם ראיתי בחי' מהרי"ל דיסקין להוריות נסתפק אם מחלוקת היא דווקא בראויין למלוכה מבית דוד, והוכיח באמת מעתלי' שמשחו מפני' את יואש אע"פ שלא היתה ראוי' למלכות, עיי"ש, אמנם הרי ברמב"ם מבואר להדיא דאינו אלא במחלוקת מבני דוד, ויק' כנ"ל מעתלי', וכן צ"ע לשון הרמב"ם שפתח במחלוקת ולאחר שהביא קרא דשלום בישראל מיעט מינא מלחמה, והרי מחלוקת לאו מלחמה היא, ואמנם אי בעי שלום בישראל שפיר ממעיט מינא מחלוקת שסו"ס אין זה שלום בישראל, אבל הר"מ שכ' מלחמה כניגוד לשלום הרי אין כאן מיעוט כלל על מחלוקת.
ונראה במש"כ הרמב"ם שהמשיחה היא כדי שיידעו שזהו משיח ה' וייראו מפניו, שאין זה מעשה בעלמא לעשות יראה מפניו, אלא למשנ"ת בעז"ה לעיל בה"ב שיראת מלכות הוא גוף המלכות וקבלתה כמלכות על אלו שהם תחת שלטון המלך, ובלא יראה אין כאן כלל קיום דין מצות מינוי מלך, עיי"ש, ובמילא שאע"פ שיש ירושה ונעשה מלך כלפי עצמו וכל דיני מלך עליו, אבל מ"מ חלות קיום מצות מלכות שהוא בעם המקבלים מלכותו ל"ש כל שיש מחלוקת ואין קבלת מלכות ויראתה על כל העם, ובמילא שהוא חסרון בגוף מלכותו שאינה שלמה לגמרי, ומחלוקת בישראל אע"פ שכנ"ל הוא מלך מ"מ מקרא דשלום בישראל ילפינן שחסר בשלמות מלכות ע"י שלא קיבלו כולם את מלכותו, ובמילא דבעי אשוויי בי' מלכות שלימה שתהא מלכות של קבלה על עצמם, שכשיש מחלוקת לא חלה מלכות זו ע"י הירושה, ומש"ה שייך בו דין משיחה לאשוויי מלכות מכח משיחה ולא ע"י ירושה גרידא, ומלכות שע"י משיחה שאין בה המיעוט שנאמר בירושה שהיא בזמן ששלום בישראל הוי מלכות שלימה כיון שע"י משיחה תסתלק המחלוקת, ובפרט למש"כ הרמב"ם שאין המשיחה אלא לאחר שהסכימו עליו או ע"י רוב או ע"י נביא וסנהדרין, ושפיר הוי המשיחה אשוויי במלכות ולא פעולה סתם שע"ז ודאי יק' וכי מפני מחלוקת נמעול בשמן המשחה כק' האבנ"ז הנ"ל, שהרי כנ"ל הוא חסרון במלכותו בכה"ג, והמשיחה מוסיפה ומשלימה מלכותו, ואשוויי במלכות הרי זהו דין שמן המשחה לאשוויי מלכות בית דוד, ומש"ה אינו ענין למעילה בשמן המשחה.
ולפי"ז כיון שהמשיחה אינה ענין סתם של לסתום פי המקטרגים אלא הוא אשוויי בגוף המלכות שחסר בה ע"י המחלוקת וילפינן לה מקרא שהוא חסרון במלכות, וכנ"ל דקרא דשלום בישראל בדיני מלכות של ירושה מיירי ולא בדיני משיחה, שפיר כ' הרמב"ם שאין זה אלא במחלוקת שיש לה צד וטענה כיון שבאה ע"י ראויין למלכות ויש בה צד ושם מחלוקת לאשוויי מצב של אי מלכות בפועל, שבזה יש מקום לשמן המשחה להוסיף במלכות עצמה, אבל מחלוקת שאינה של בני דוד שאין זו טענה כלל, אינה מצב של אי מלכות שיהא בה חסרון בעצם חלות מלכותו להצריך משיחה, אלא שכ"ז במחלוקת סתם, אבל במלחמה שהיינו שיש שלטון בפועל נגד היורש ע"י חלק מהעם שקיבלו עליהם מלך אחר ואינם נכנעים ליורש ויוצאים נגד שלטונו למלחמה, בזה ל"ש בית דוד דווקא, שהרי סו"ס בפועל חסרה מלכותו על אלו שלא קיבלו מלכותו עד כדי יציאה למלחמה נגדו, דרק מחלוקת בעלמא הוי החסרון של שליטה רק משום שיש צד ואי מלכות של היורש ע"י שהטוען נגדו יש בו ראויות למלכות, אבל ע"י מלחמה הרי בפועל חסרה מלכותו, וודאי בעי משיחה, ועתלי' שמשלה בפועל על יהודא הוי גדר מלחמה שבזה אין צריך מחלוקת בני דוד דווקא, ומש"ה משחו ליואש נגד עתלי', וזהו דין הרמב"ם במלחמה, ומש"ה כ' בפיה"מ הניגוד לשלום, במלחמה, שעיקרו הוא באי שליטה שהוא ע"י מלחמה, אלא שמחלוקת של מי שראוי לירושה הוא ג"כ בכלל זה ע"י שיש לו טענה למלכות והוי ע"י טענתו מצב של אי שליטה כמו ע"י מלחמה בפועל, אבל עיקר הדין הוא במלחמה, ומש"ה מייתי לה הרמב"ם מקרא. [מו"ר הגאון הגדול רד"י מן שליט"א]
