העבירות והמדות הבלתי מזוקקות הן מטמטמות את הלב, עד שאי אפשר כלל לההסתכלות האוביקטיבית שתתרחב ותתפשט יפה כ"ז שהנפש חשוכה על ידן. המעיין, החפץ להתעלות למרומי ההשכלה, ירגיש את זה מנפשו, והכרח גמור ירגיש בעצמו לשוב בתשובה שלמה, לצרך ההשכלה בעצמה שלא תהיה לקויה. ועל כל חטאת האדם שבין אדם למקום, התשובה הרוחנית משיבה מיד את ששון הישע של אור הרוח. אבל בעבירות שבין אדם לחבירו, שאי אפשר להנפש להשתלם עד שיתוקן בפועל, - ולפעמים יפגשו מכשולים ומניעות שאי אפשר להתגבר עליהם, וכ"ז שלא נתקנו, הן מונעות את אור הדעת, וממילא הן מעכבות את ההכרה של הצדק הכללי ואת החשק אליו לצאת מהסתרתו, - מ"מ ע"י הסכמה חזקה להזהר לפחות על להבא מחטֹא לבני אדם, ולהתאמץ בתיקון העבר כפי אותה המדה של התקיימות התשובה במעשה, כן יוסיף האור הרוחני לזרוח על הנשמה, עד אשר אומץ הרוח בעצמו ירבה לו דרכים איך להשלים את התשובה המעשית, כדי שיוכל האור הרוחני לחול על הנשמה הצמאה אליו, בכל מילואו ובכל טובו.