ה) נחזור לראשונות למה שהוכחתי דכשהגאולה נעשה בבחינת לא זכו אז יהי' נעשה בדרך הטבע וכל הבא בדרך הטבע אינו בבת אחת רק תלוי בעת ובזמן ומתהפך מעת לעת מענין לענין עד שבא לגומרה של דבר וכפירוש הגאון ר' מענדעלע ז"ל מדעש מה שאמרו ז"ל לא זכו בעתה היינו בעתה הקבוע לכל פועל טבעי עד שיוגמר הפעולה בשלימות עכשיו נזכרתי דיש ראי' לדבריו מדברי רש"י בגמרא שהבאתי לעיל סנהדרין ד' צ"ח דריב"ל רמי כתיב בעתה וכתיב אחישנה זכו אחישנה לא זכו בעתה אמר ר' אלכסנדר ריב"ל כתיב וארו ענני שמיא וכתיב ועני ורוכב על החמור זכו ענני שמיא לא זכו עני ורוכב על החמור ורש"י שם פירש עם ענני שמיא במהירות לא זכו רוכב על החמור כעני הבא על חמורו בעצלות עיי"ש והיינו כנ"ל דאם זכו יהי' עפ"י נס נגלה ובמהירות בבת אחת וזהו דיבא עם ענני שמיא שמורה על כח שמים וממילא דיהי' במהירות בפ"א לא זכו אז יבא ע"י חומריות הטבע וזהו רוכב על החמור וממילא דיבא בעצלות כי קשור בהשתלשלות העת שתהפך מענין לענין עד שיוגמר וכמו שהי' באמת בימי עזרא וכמו שאמרו חז"ל מלמד שראוי הי' להעשות להם נס אלא שגרם החטא ר"ל בימי עזרא יען שגרם החטא שלא היו בבחינת זכו מוכרח הי' להיות מלובש בטבע ברשיון המלכות על כן לא בא הישועה בב"א רק מזמן לזמן קימעא קימעא מתחלה עלו ואחר י"ח שנים שהיו שם בנו המקדש ואח"כ בנה נחמי' חומת העיר הרי דהי' לאט לאט והכל הי' מחמת דהי' בבחינת הטבע שלא היו ראוים שיהי' נעשה בנס נגלה דאז הי' הכל בבת אחת וכמו שכתבתי וכמו כן בגאולה האחרונה שבעוה"ר אנו בבחינת לא זכו כאשר הבאתי ממדרש שאמר הקבה"ו שאם אסתכל במעשיהם לא יהיו נגאלים לעולם ע"כ מוכרח להיות בדרך הטבע וע"כ יבא לאט לאט וכאשר הבאתי למעלה ומזה תשובה גלויה לכל צעקת של אדונינו ורבינו הגאון הקדוש בעל מנחת אלעזר ז"ל ממונקאטש על ענין התעסקות של ישוב ובנין הארץ שגם אנכי הייתי מבני היכלא דיליה וידעתי שכל טעמו הי' מפני שהכל יהי' נעשה בנסים ובנפלאות וכל העושה דבר בזה הוא כופר בגאולה שיהי' בדרך נס כאשר כל ספריו מלאים מזה ועל כן צעק ככרוכיא על זה.
אבל כבודו במקומו מונח הוא במדרגתו הגדולה שפט שכל העולם היא בבחינת זכה כמוהו אבל באמת הדור האחרון הוא בעוה"ר בבחינת לא זכה ואז יבא הגאולה בנס מלובש בטבע וכמו שהבאתי בשם האור החיים הקדוש בפ' בלק שכתב בפירוש כן דאם לא זכו יהי' בטבע וכל מה שהבאתי בזה מרבותינו חז"ל במדרש ובזהר ובירושלמי מוכיחים כן דיבא קימעא קימעא ככל דבר הבא בטבע בא יבא קימעא קימעא וכאשר ביארתי הדברים לעיל בארוכה ע"כ בודאי החיוב עלינו להתענין בזה בכל מאמצי כחנו כאשר אבאר בארוכה בעזה"י להלן ואז יגמור ה' בעדנו לטובה ונזכה לגאולה שלמה בב"א.
וכעת נראה להוסיף שאילו הי' רבינו בעל מנחת אלעזר בחיים אתנו וראה את כל אשר הגיע לנו מהגזרות הנוראות ומהריגות שעשו בנו ר"ל גם הוא הי' מודה שנעזוב את ארצות הגלות ונלך לא"י שנתנו לנו מלכי ארץ ולא נמתין עד קריאת המשיח כי עיין בזית רענן לרבינו בעל מג"א בילקוט יתרו רמז רצ"ב על מה שאמר ר' נתן בפסוק לאוהבי ולשומרי מצותי אלו שהן יושבים בא"י ונותנים נפשם על כל המצות וכתב רבינו מג"א על זה וז"ל אלו שהן יושבים בא"י שבא"י היו גזרות קשות והיו יכולין לברוח לח"ל ואפ"ה מסרו נפשם על ישיבת א"י משא"כ היושב בחו"ל במקום הגזרות קשות מתחייב בנפשו דלא אזיל למדינה אחרת עכ"ל רבינו בעל זית רענן, ומעתה אחר כל אלו הגזרות הקשות דנעשה לנו פה בארצות הגולה ויש לנו מקום לנוס לא"י שנתנו לנו מלכי ארץ רשות ליכנס לשם הכי יש הוי אמינא לומר דרבינו הנ"ל ל"ה מסכים לזה והוא לא צוה רק לשעתו שהי' מנוחה פה ויכלו להמתין עד שיקרא לנו הנביא משיח ה' וזה ברור ואמת ועיין רמב"ן פ' ראה בפסוק לשכנו תדרשו מביא ספרי יכול תמתין עד שיאמר לך נביא ת"ל לשכנו תדרשו ובאת שמה דרוש ומצא ואח"כ יאמר לך נביא וכן את מוצא בדוד עכ"ל הזהב הרי דהזהיר לבל נמתין עד שיאמר נביא אלינו עלו רק אנחנו נעלה ונדרוש כאשר לאל ידינו ואח"כ יזכנו וישלח לנו נביא ונתחייבנו להשתדל בכל עוז ותעצומות עד מקום שידינו מגעת כש"כ בעת צר כזה ועיין באהבת יהונתן פ' עקב שכתב דבאחרית הימים יבואו גזרות על ישראל ועי"כ יתנדבו לבם לילך לארץ ישראל עיי"ש, וזה לשון הכוזרי בחתימת ספרו אך האדם נאשם כאשר איננו מביא אל המעשה הטוב ולא די במחשבה לחוד לבסוף אל ארץ הקדושה וכאשר יהי' המעשה והכונה שלמה יהי' עליהם הגמול וכו' ובהערת בני אדם והתעוררת אל אהבת המקום הקדוש ינחנו הענין המיוחל שכר גדול וגמול רב כנאמר עתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד כי רצו עבדיך את אבניה ועפרה יחוננו ר"ל כי ירושלים אמנם תבנה כשנכספו בני ישראל לה תכלית הכסף עד שיחוננו אבניה ועפרה עכ"ד החוקר אלקי הקדמון.
עוד כתב שם במאמר השני אחר שהביא מאמרי חז"ל בשבח הדר בא"י כתב בזה"ל אם כן אתה מקצר חובת בוראך שאין אתה משים מגמתך אל המקום הזה אתה אומר רחם על ציון כי היא בית חיינו ותאמין כי דשכינה שבה אליה והי' מן הדין שתכספנה הנפשות היקרות לחזור בה וכבר היו אבותינו הראשונים בוחרים לדור בה יותר ממה שהיו אזרחים במלונותם הגם שלא הי' בעת ההיא נראית השכינה בה אבל היתה מלאה זמה ועכ"ז לא הי' להם תאוה כי אם לעמוד בה עכ"ל הרי דאיש אלקי הזה אומר בפירוש דאף אם יהי' ח"ו א"י מלאה בזמה מוטב לדור בה מלדור זולתה וזה יהי' מוסר השכל לאלו המתחסדים בזמננו ומוציאים דבה על ישיבת הארץ מטעם דאין די כשר להם וד"ל.
