I saw a story in a book about a very prominent Rosh Yeshiva in the Dati-Leumi world with many many followers relating he was interviewed by a woman from a very pritzus-dike magazine for secular women and held her hand throughout the interview. This was nothing less than shocking-disturbing-alarming, to say the least. [I posted about this last month]. Here is the story as it appears in the newspaper מקור ראשון:
מפגש נדיר היה לכתבת 'לאשה', ציפי רומן, עם הרב. מפגש יחיד שהתקיים בחודש אלול תשל"ז, ומאז, שלושים וחמש שנים אחרי, היא אינה שוכחת אותו. "העורך שלי, צבי אלגת, ביקש ממני לשוחח עם הרב על מצבה של האישה ומעמדה. הרב היה מפורסם, דבריו ראו אור מעל במות רבות, ואנחנו ביקשנו לדעת מה דעתו בנושא שעניין את הקוראות שלנו".
רומן חשבה שהתממשות הבקשה היא כמעט בלתי אפשרית. היא טילפנה לישיבת ---- ----, שם איששו התלמידים את חששותיה. "עוזריו של הרב אמרו לי שאין שום סיכוי: הוא לא מעניק ראיונות, בטח לא לעיתון נשים". הבחור מהעבר השני של הקו רצה לעזור, והפנה את הכתבת לביתו של הרב, למרות הפקפוקים. "לתמיהתי התברר לי שהרב ---- פתוח יותר מתלמידיו הצעירים והוא הסכים לקבל אותי לראיון. התלבשתי כיאות, עם מטפחת ראש ושרוולים ארוכים, אבל כשהגעתי לדירה הקטנה והצנועה, מצאתי שם, על ספסלי ההמתנה, אם צעירה נעולת סנדלים, אישה גלוית ראש, תיירים וקהל מאוד מגון. הרב האיר לי פנים ושאל: יש לך שאלות מוכנות? הוא נטל את הדפים בכתב ידי, קרא אותן ואמר: נענה עליהן אחת אחת".
בכתבה, שהתפרסמה לאחר מכן, מספרת רומן שהרב החזיק את ידה בידו. אני מעלה בפניה את האפשרות שאולי כתבה כך רק לתפארת המליצה, אך היא מכחישה מכול וכול: "כך היה המעשה! הוא נטל את ידי בידו והחזיק אותה לאורך חלק ניכר מהראיון". אודי לאון מספר שלא היה זה דבר יוצא דופן אצל הרב: "ברגע של מצוקה אצל בן שיחו, ואין זה משנה אם היה גבר או אישה, הרב היה מסוגל לקחת את היד ולהחזיק אותה בחום. אשתי באה אליו לשיחות פעמים רבות. הוא לא מצמץ ולא היסס – והרב --- --- הקפיד מאוד על דיני צניעות. זה לא סתר אצלו".
So I contacted numerous students of his [he is no longer alive] to ask about the veracity of the story. Some denied it. Others confirmed it and said that it wasn't a one time occurrence. He did this often. The explanation was that he no longer had a Yetzer Hara so it was OK [see Ksubos 17a]. However, this incident did raise some eyebrows in his Yeshiva. If numerous students [and his biographer who is a devotee as well] confirm such a story then it is most probably in the category of דברים הניכרים which one is allowed to believe ['עי' חפץ חיים כלל ז' אות י] - or at least suspect to be true [עי' כלל ו' סימן י].
One of his students wrote me an email chiding me that I was transgressing the איסור of לשון הרע. I did not debate him but he is [IMHO!!] wrong. Dangerously wrong.
Firstly, דברים הניכרים, as I already mentioned.
Second, once it is in a newspaper and countless people read it then it is no longer Lashon Hara. [Although it is אסור to believe unless there is very strong proof].
Third, there is tremendous תועלת in knowing such information. As the Chazon Ish writes in a letter:
"דעתי כי ראוי להמחזיקים בתורת השם לדעת את גדוליה באופיים האמיתי ואם מותר לדבר לשה"ר על אומן באומנתו לאיש הדורש עליו לצורך, על מי שתורתו אומנותו לא כ"ש שמותר להודיע להמחזיקים בתורה וצריכים לדעת כי הידיעה של חכמי הדור ליבם ומידתם הן הן גופי תורה, מ"מ צריך לזה זהירות יתירה ופן משנה הדבר בקוצו ש"י ונמצא מוציא ש"ר על ת"ח. עכ"ל (קובץ אגרות ב, קלג)
Chazon Ish (2:133):It is my opinion that those who observe the Torah should know about the true character of the Gedolim. Knowledge about Gedolim is similar to that of an artisan. Just as one is permitted to convey accurate information about an artisan if there is to'eles so it it permitted to reveal information about a Gadol if there is to'eles. Knowing the truth about Gedolim is Torah itself [!!!]. Of critical importance is to be totally accurate otherwise it is slander.
What is interesting is that the Rav who let me have it was very active in publicizing Chaim Walder and other such characters [including Rabbonim]. It is important for people to know that such behavior [if the story is true] is completely unacceptable. Otherwise, Talmidim are liable to copy such behavior. When it is HIS Rebbi, he pulled out the Lashon Hara card.
We already have in our generation, venerated "rabbis" who are intimate with male students, sleep with an אשת איש who had to divorce her husband as a result, tell a woman to divorce her husband so he can marry her [and he has Ruach Hakodesh so she should listen to him], emotionally abuse and torment students over decades and many, many other hair raising stories [many of which are never publicized].
If evil isn't called out then it is perpetuated.
Or one of my favorite quotes:
"To be silent is to be complicit".
