חייתני מירדי בור. השקיעה בשאול, אע"פ שהיא עמוקה, מ"מ יסוד החיים עדיין לא ניטל בה מהאוצר הנפשי החיותי. המשאל בעצמו, אע"פ שחסרים לו כל תקיפיו של מילוי המשאל, אע"פ שהוא מצב אומלל ונורא מאד, כולו אומר בהלות, פחדים, עצבונות ומכאובי נשמה, בכ"ז זיק של חיים יש כאן.
אבל הירידה להבור זוהי כבר שיקוע של נטילת יסוד החיים, אטימת הצנור של השאיפה של הרצון הפנימי, של השאיפה לחיות ולמלאות תפקידי חיים ומציאות, כשדה בור, אשר אין בה אפילו הכנה להוראה של זריעה, המביאה לידי צמיחה, וכהוראת הבורות, התכונתית ביחש להמדע, באין שום הכשר רוחני, אפילו ביחש לערך נפשי, מוכן לשלמות והדרכה, אין בור ירא־חטא, העומד במדרגה פחותה מעם הארץ, שהכנה למודית כבר ישנה בו, אלא שהיא חסרה פתוח. וחסד עליון חודר הוא למעמקים, להחיות גם את הנשקעים במעמק שכחת החיים והאורה החיונית האלהית ביסודה. חייתני מירדי בור.