ונראה דמש"כ הרמב"ם שאין עורכין מלחמה הכוונה שאין חייבים לילך למלחמה אבל אם רוצין מעצמן לילך למלחמה רשאין ולא דמי להני שחוזרין מעורכי המלחמה שיש עליהן איסור לילך כדאי' בספרי אבל על כהנים ולוים אין איסור לילך אלא שא"א לכופן אבל אם רוצים יכולין לילך ולכן לא הביא הרמב"ם דין זה שאין עורכין מלחמה בהלכות מלכים כי אין זה דין במלחמה אלא בהל' שמיטה ויובל שזהו מדין כבוד הלוים ותלמידי חכמים.
העצה היחידה להכניע ולהנצל מן הגויים הוא רק בכח עסק התורה כמש"כ בזוה"ק בשלח נ"ח א' לית מילה דיתבר חיליהון דעמין גויים בר בשעתא דישראל מתעסקין באורייתא דכל זמן דישראל מתעסקין באורייתא ימינא אתתקף ואתבר חילא ותוקפא דגויים יה"ר שנזכה למוצאי שביעית בן דוד בא. [הגרח"ק]
