בכל שנה כשהיינו באים ליו"ט. הייתי נכנס אצל הרבי בערב יו"ט ליטול שלום כנהוג.
למרות שלא באתי הרבה, ובדרך כלל נכנסתי לא לצד אבא,
בכל זאת כשזה היה בערב הולדתי, מיד הוא היה שואל, בן כמה אתה נהיה מחר?
[זה לא חידוש בכלל למי ששמע או הכיר את הזיכרון הבלתי נתפס].
בדרך כלל הוא היה אז מברכני כמעט באותו לשון, תלמד בהתמדה ותתחבר רק עם חברים טובים.
--
זיכרון קטן מימי ילדותי.
עמדתי בשורה של הילדים. הכמויות אז כמובן היו אחרות.
משום מה אחזתי את הציצית בק"ש ביד ימין (כמנהג הגר"א).
פתאום אני מרגיש איזה תכונה.
אני מרים עיניי ורואה שהרבי מסמן לי באצבעות להשחיל את חוטי הציצית בין הזרת לקמיצה.
[הוא הכניס אצבעו הימנית בין האצבעות הללו בשמאלו].
פשוט ההרגשה היתה שמאום לא נעלם מעיניו, ולעולם אינו מזניח הזדמנות להדריך.
----
סבא רבא שלי חלה (הרה"ח רפ"א פקשר).
רצו להזכיר אצל הרבי והוא היה בנופש, דומני בכפר שמריהו.
אבא לקח את ר' בונים קורניק ברכב לשם.
ר' בונים ניגש והרבי הלך איתו. ואבא הלך בכלל כמה וכמה מטרים מאחור.
הוא בכלל לא ניגש לרבי.
הרבי עמד לעבור את הכביש, במעבר חציה.
אבא תכנן לעבור במקום שלו, לא במעבר חציה.
באותו רגע הרבי פתאום הסתובב ואמר לו "רק בחציה" !
מאז, מעולם לא "הצליח" אבא לעבור לא במעבר חציה...
[אבא הסתפק אז אם ר' בונים הספיק לספר מי הביא אותו, או שהרבי שיער מעצמו שמסתמא יש כאן עוד מישהו].
אגב. שמעתי מהרה"ח ר' נחום קורנפלד ע"ה המוני סיפורים שאירעו לו עם הב"י. כל מיני שליחויות של צדקה וכדומה.
אבל אני בטוח שמשפחתו שמעו זאת ממנו בהרחבה. יקומו הם ויספרו.
-----
איידי כפר שמריהו.
היה שם יהודי שהיה מאנ"ש בפולין וירד רח"ל לגמרי. מבוגר.
הוא היה עם ר' משה בצלאל בהסתלקותו. וזכר כל פרט מימיו האחרונים.
אמרו שהיה שם מה לשמוע.
כמה פעמים הציעו לרבי להיכנס אליו או לקרוא לו כדי לשמוע.
הרבי לא התייחס.
פעם אחת הרבי באמת נכנס אליו. [אולי בלי לתאם איתו בכלל].
הלה התחיל לספר. הרבי עצר אותו. שאל אותו יש לך ילדים.
הלה אמר שיש לו שני בנים. אחד לא נשוי ואחד בדרום אמריקה.
הרבי שאל יש לך נכדים צעירים?
הוא אמר שיש שם בארגנטינה, אבל הם אף פעם לא כאן.
הרבי אמר לו [בלי אחריות על הנוסח המדוייק], אם ככה אין לי מה לחפש אצלך... וסב לאחוריו.
[זה שמעתי מאחד שהיה איתו שם בשעת מעשה].
--------
עוד סיפור מאבא.
הוא למד כמה שנים בכולל.
בבית נהיה קשה עם פרנסה. הוא חשב להתחיל לעבוד. בהסכמת הרבי הוא לקח קורס בביקוע יהלומים. וכו'.
שני קרובי משפחתו ת"ח גדולים [הגר"א רייסנר והגר"ז איידלמן] נסעו לרבי ואמרו לו שאבא מוכשר מאד בלימוד
ושאשתו [אמי שתחי'] מאד בצער שהוא עומד לעזוב את הלימוד וכו'.
הרבי קרא לו {על ידי הנ"ל] ואמר לו אמרו לי שאתה מאד מוצלח בלימוד ושאשתך מצטערת. את זה לא סיפרת לי...
אבא אמר לו שהחלק השני לא אמת בכלל.
הרבי אמר לו אם שני יהודים כאלו מוכנים לטרוח ולשקר כדי להשאיר אותך בלימוד, סימן שבאמת חבל מאד שתעזוב.
הוא אמר לאבא שיחזור לכולל ובס"ד בקרוב יציעו לו פרנסה תורנית.
ואכן מיד אחר כך הציעו לו את המשרה בה הוא שימש שנים רבות.
------
ש"ב ר' אליהו קליקשטיין (בהגה"ח ר' חיים שליט"א ולרפו"ש],
כחצי שנה אחרי הב"מ שלו. הרבי אמר לו בחור אחרי בר מצוה לא מניח תפילין?
נתנו לבדיקה ונמצאו פסולין !!!
אני נזכר בזה כעת לראשונה. מלפני 43 שנים בערך.
כדאי לשאול אותו. מסתבר שהוא יזכור זאת.
תיקון חשוב. העירוני שהמעשה היה עם רבינו הלב שמחה זצ"ל בתחילת הנהגתו. יישר כח למעיר.
------
הזכרתי למעלה סיפור ששמעתי מר' רפאל ינקלביץ.
אני חוכך כמה ראוי לספרו עם כל הפרטים. אספרנו קצת ברמיזה.
הרב אברהם אליהו ינקלביץ, רצה מאד להיכנס לרבי שליט"א. כבר היה זקן ותשוש.
הוא הכין עצמו והתאמץ מאד וכשנכנס [עם ר' רפאל בנו שהיה שם וממנו שמעתי] הוא אמר לרבי
שיש לו שני סיפורים מקוריים מהאמרי אמת. שרק הוא יודע.
הרבי שליט"א רמז לו לספר.
סיפור אחד היה על מה בדיוק קרה כשהא"א ביקר בחברון במערת המכפלה והיו עניינים. יש כל מיני גירסאות מלאים דמיונות והמצאות.
הוא היה שם וסיפר לרבי בדיוק מה היה. הוא היה גם זכרן מופלא וגם איש אמת.
הרבי הקשיב ובכלל לא הגיב. למרות שלכאורה זה היה מעניין מאד מאד.
[אני השתוממתי מהסיפור הזה מאד אבל אין לי רשות לספרו].
------
סיפור שני.
יהודי אחד יוצא אשכנז מכובד, בא ביוכ"פ לבית מדרש של הא"א,
באשכנז נהגו לילך ברחוב במנעלים ולחולצם כשמגיעים לבית או לבית הכנסת. גם יראים ושלמים נהגו כך.
הלה נהג כדרכו.
בדיוק כשהגיע הלה לבנין, יצא מדירת הא"א אחד מיוחד מהמשפחה [מחקתי הרמז, ונא מהקוראים שלא להאריך במקום שאמרו לקצר].
הבחור המופלג בחריפותו, לא ידע מהמנהג הנ"ל וגער חזק מאד באותו יהודי.
הלה התבייש כמובן מאד. לא רגיל לטונים כאלו. ולא הבין על מה ולמה.
הא"א יצא מדירתו שניה אחרי הבחור, וראה יהודי אשכנזי מבוייש והבין מיד מה קרה.
הוא הביט באותו בחור ע"ה ואמר לו ביישת יהודי יקר ביוכ"פ על לא עוול בכפו. אני דואג מאד !
באותה שנה נסתלק הבחור הזה לבית עולמו.
כזכור, את הסיפור הזה מספר רא"א הנ"ל מה שראה בעיניו. אולי היחיד שראה. לרבי שליט"א.
הרבי אומר לו ספר זאת שוב...
רא"א שב ומספר את כל הסיפור מילה במילה.
הרבי שותק מעט, ואומר לו ספר זאת עוד פעם. שלישית. רא"א מספר.
כשסיים. אמר לו הרבי באמת צריך חיזוק בבין אדם לחבירו. וסיפור כזה יכול לחזק.
בימים הקרובים אני אשלח אליך הביתה כמה מחנכים שאני רוצה שישמעו זאת ממקור ראשון.
וכך הוה.
