שלושים יום קודם הפסח – חג הפורים
היות ואנו עומדים סמוך ונראה לחג הפסח, ודיני הפסח מרובים מאד, על כן אנו חוזרים ושונים את כל עיקרי דיני החג, לפי מה שפירסמנו בשנים קודמות, ובתוספת מרובה.
בגמרא במסכת פסחים (דף ו:) אמרו, "שואלין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום". ובפשיטות נראה, כי כוונת הדברים היא, ששלושים יום קודם חג הפסח, יש להפסיק מכל הלימודים, ולהתחיל בלימוד הלכות הפסח.
והקשה מרן הבית יוסף (סימן תכט) שהרי אמרו בגמרא במסכת מגילה (דף לב.) "משה תיקן להם לישראל, שיהיו שואלין ודורשין, הלכות פסח בפסח, הלכות עצרת (חג השבועות) בעצרת, הלכות חג (הסוכות) בחג". ואם כן משמע, שדווקא בפסח עצמו יש חיוב ללמוד הלכות פסח, ולא שלושים יום קודם לפסח?
וכתב לתרץ מרן הבית יוסף, שאין הכוונה באמת שמחוייבים לשאול ולדרוש בהלכות הפסח שלושים יום קודם הפסח, אלא הכוונה היא, לענין מה שאנו פוסקים, שאם באים שני תלמידים לשאול, ואחד שואל כענין (כלומר, בענין שעסוקים בו בבית המדרש), והשני שואל שלא כענין, עונים לשואל כענין. ובגמרא חידשו לנו, שכל השואל בהלכות פסח קודם הפסח שלושים יום, נחשב כמי שהוא שואל כענין. וכן פירש הר"ן (רבינו ניסים, מרבותינו הראשונים).
ובאמת שהגאון המשנה ברורה כתב בביאור הלכה, שאין הלכה כדברי הר"ן, ושיש חובה "לדרוש" ולא רק "לשאול" בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. אולם מרן רבינו הגדול זכר צדיק לברכה, בספר שו"ת יביע אומר (חלק ב' סכ"ב) האריך לקיים את פסק מרן השלחן ערוך, שאין חובה ממש להפסיק את סדרי הלימודים קודם הפסח כדי לעסוק בהלכות פסח, ורק לענין "שואל כענין" אנו פוסקים שמי ששואל קודם הפסח בהלכות פסח נזקקין להשיב לו. (מתפנים להשיב לו).
ויום פורים עצמו, שאנו עומדים בו (יום ט"ו באדר), הוא בכלל ה"שלושים יום" קודם הפסח, אבל אם באו שניים לשאול הלכה מאת הרב אחד שואל בהלכות פורים ואחד שואל בהלכות פסח, יש לענות תחילה למי ששואל בהלכות פורים, שהיא חובת היום וחביבה מצוה בשעתה.
ויש לציין, שאף שאין חיוב ללמד ברבים הלכות פסח שלשים יום, מכל מקום כל אחד ואחד מחויב ללמוד הלכות הפסח היטב, שלא יבא חלילה לידי מכשול בימים אלו שהלכותיהם רבות מאד.
