עוד מעשה נורא מאאמו"ר הכ"מ.
פעם בליל ר"ה אבא חלם שמישהו אומר לו שהשנה הוא יסתלק רח"ל.
הוא נורא נבהל ונסע בצום גדליה לרבי, והביא איתו את כל ה"חולין געלט" שהיה ברשותו כפדיון נפש. דומני שזה היה סכום ממש מכובד.
[הרבי היה מבקש לדעת מה חולין ומה מעשר.
פעם הוא הסביר לאבא שלפעמים הוא נותן לדברים שלא בטוח מותר ליתן על זה מכספי צדקה, לכן הוא שומר חולין געלט בנפרד].
הרבי בקושי הסכים לקבל ממנו, והרגיע אותו ואמר לו שחולמים על מה שחושבים,
ולא פלא שיהודי עם יר"ש בליל ר"ה מכוון חזק בזכרנו לחיים ואז הוא חולם דברים כאלו.
אבא היה נוסע הרבה לרבי. וכל אותה שנה הרבי לא הזכיר מילה מהנושא.
השנה נסתיימה בשלום.
בצום גדליה אבא נסע עם כל הילדים לרבי. והיה מאד בשמחה.
ורק אז הוא סיפר לנו את כל הסיפור הזה.
נכנסנו. הרבי מביט באבא בחיוך שמח ואומר לו "אהה, האסט מוירא געהאט".... (אהה, פחדת....).
בחזור אבא אמר לנו שלמרות שהרבי יש לו זיכרון מבהיל כידוע,
בכל זאת הוא מרגיש שזה לא רק זיכרון מופלג, אלא שהרבי עצמו גם דאג איתו והתפלל עליו כל השנה באופן מיוחד.
והוא הרגיש איך גם אצל הרבי יורדת אבן מהלב....
