הרב אילן צפורי
- מה רע מלהנות מאכילה טובה?
- התורה מספרת לנו שיצחק היה זקן מאוד וחולה: "ויהי כי זקן יצחק ותכהייןָ עיניו מראות". הוא קורא לבנו עשו ומודיע לו שהוא קרוב מאוד למות: "הנה נא זקנתי, לא ידעתי יום מותי". יצחק רוצה לברך את בנו לפני מותו, מתוך ידיעה שהברכות פועלות על המציאות. הוא רוצה שעשו יקבל את השפע לו הוא זקוק להצלחה בחיים.
- למדתי את זה בגן, אך מה זה קשור?
- אני רוצה שנשים לב לבקשה של יצחק באותו מעמד: "ועתה שא נא כליך תליך וקשתך וצא השדה וצודה לי צידה, ועשה לי מטעמים כאשר אהבתי והביאה לי ואכלה בעבור תברכך נפשי בטרם אמות"... איזה סיפור מוזר! צדיק, זקן וחולה, ברגעים האחרונים של חייו רוצה לברך את בנו, ומה הוא מבקש? שילך להכין לו את המטעמים שהוא אוהב. קשה להבין את העניין הזה.
- ברור שקשה לך, שהרי לדבריך להנות מאוכל זה "בהמי"!
- אתה באמת חושב שיצחק חיפש הנאות לפני נתינת הברכה? וכי אדם קדוש וצדיק כזה לא יכול לברך מבלי לאכול כל מיני מטעמים?!
- נו אז למה, לדעתך, הוא ביקש מטעמים?
- המסר של סיפור בקשת יצחק, קשור לעניין בו אנו דנים. הברכה, שהיא תפילה ובקשה שיחול השפע האלוקי בארץ על מישהו, מגיעה לשיא הופעתה כאשר מעורבים בה כל כוחות החיים המתגלים במציאות.
- פירוש?
- כפי שאמרתי הברכה היא עניין רוחני, ויצחק בחר לקבל דוקא מאכלים מיוחדים, מאכלים שהוא אוהב, על מנת להוציאה אל הפועל. האכילה היא עניין חומרי של חיוּת הגוף, ולכן צריך להבין מה עניינה אצל הברכה.
- למה לא לומר שזה פשוט טבעי לאהוב לאכול?
- ישנן כמה דרכים "לאהוב" מאכלים. הדרך הגסה היא להנות מטעמם הערב ולעשות מהמזון שעשוע, אמצעי למלא את תאות האכילה.
- מה הבעיה בזה? אין בזה שום פסול! אדרבה, יש בזה ערך גדול, זוהי למשל אחת מדרכי הבילוי החברתי. אין כמו ללכת לאכול במסעדה טובה כל מיני מעדנים מיוחדים!
- תראה, חיים, לא אמרתי שהדבר פסול, אלא אין ספק שיש בו נחיתות לעומת פעילות אינטלקטואלית המפעילה את הכשרונות הרוחניים של האדם. ההנאה מהאכילה היא תכונה משותפת לאדם ולבעלי החיים.
- אתה משווה את האכילה של האדם לאכילה של בעלי חיים, ולפי דעתי עצם ההשוואה הזאת היא עלבון למין האנושי!
- באמת ישנו הבדל מהותי בין אכילת בעלי החיים לזו של בני האדם. רוב החיות אוכלות מתוך דחף המופעל על ידי החסרון - הרעב - השואף למלא את חסרונו. גם באדם ישנה תחושת רעב כאשר הגוף זקוק לתוספת אנרגיה, אך בנוסף לזה יש באדם שכל עדין, המסוגל בעזרת הכח המדמה, ליצור את התחושות המביאות לידי רצון לאכול, על מנת ליהנות מעצם האכילה ולא על מנת להחיות את הגוף. כאן יעמוד במבחן הגודל הרוחני של האדם, שהרי הוא יכול להתנהג לא רק כבהמה, אלא גרוע ממנה...
- למה גרוע מבהמה?
- גרוע מבהמה משום שביסודו עניין האכילה הוא לשמר את חיוּת הגוף כדי שתוכל הנשמה להישאר מחוברת לו. באופן פרדוקסאלי הבהמה אוכלת רק על מנת להישאר בחיים, היינו לקיים את החיבור שבין גופה לנפשה. זו פעולה שבעצם אפשר לכנותה "רוחנית". אבל האדם, כאשר הוא אוכל רק על מנת ליהנות, הוא משתמש בכח החיובי הזה למטרות שליליות.
- למה שליליות? עצם היכולת להפיק הנאה מעניין גס כזה על פי הרצון, היא מדריגה גבוהה, חיובית. זוהי תרבות!
- אתה מעלה על נס את הנהנתנות! הנהנתנות היא אכן אחת היכולות של האדם, ואני מסכים שהיא יוצרת הבדל מהותי בין האדם לחיה, אך לא צריך לבלבל בין יכולת לבין מעלה. הנהנתנות היא יכולת אנושית, אך איננה בשום אופן מעלה אנושית!
- אבל אתה בעצמך אמרת שיצחק רצה מאכלים טובים כדי לברך את עשו!
- ערך האכילה במגמתו האידיאלית, הוא כאשר האדם מצליח לשמור על יתרונו הרוחני דוקא במקום שקיימת בו נטייה יצרית ורצון לנהנתנות. זהו האדם הגדול, ולא זה שבוחר לברוח מטבעו הבנוי גם מחומר, על מנת שלא להיכשל. ובודאי לא זה שנמשך אחר תאוותיו.
מי שהצליח לשלוט על טבעו החומרי המחפש להורידו לגסות של בעלי החיים, הוא האדם הקדוש, אכילתו היא אמצעי הממלא אותו שמחה ומוסיף לו קדושה...
זו הסיבה שיצחק ביקש מטעמים, כדי שיוכל בפעם האחרונה להוציא אל הפועל את יכולתו האדירה לקדש את החומר, ולהתמלא בכך שמחת נפש כזו, שתשפיע גם על יכולתו לבקש הורדת שפע אלוקי על ידי ברכותיו.
- איפה תמצא אנשים שיכולים לאכול מטעמים מבלי להתלהב מעצם ההנאה שיש באכילה?
- האמת היא שמדובר בדרגה גבוהה, אך העוצמה הרוחנית שיש באדם מסוגלת להביאו למדריגה כזו, לאחר עבודה מרובה ונחישות. הסתכלותם הרוחנית על העולם, מאפשרת לאותם צדיקים לנתק את הרגשת ההנאה היצרית מהמעשה החומרי, אותו הם הופכים לרוחני על ידי ריכוז מחשבתם ודביקותם בבורא עולם.
