בזמנו הציע לי הרב ישעיהו הדרי שאבוא אליו באופן קבוע, וארשום מפיו את כל הסיפורים שהוא מכיר על מרן הרב קוק זצ"ל. רבים מהסיפורים שגדלנו עליהם, הוא שמע אותם מכלי ראשון, וידע איך לספר אותם בגירסה הכי מדויקת. היו לו גם סיפורים נדירים שמעולם לא פורסמו. לפעמים היה אומר לי: זה "דברים שלא צריך לפרסם אותם, אבל בפנים", כלומר שיישמרו בחוג המצומצם של תלמידיו הנאמנים של הרב.
בפועל הגעתי אליו בסך הכל פעמיים, ולצערי לא היה לזה המשך. אך באותם מפגשים הצלחתי לדלות ממנו סיפורים רבים ומעניינים.
אביא כאן מספר סיפורים:
"נכנסתי פעם לר' אריה לוין. הוא הוציא את החוברת [שכתב על 'בעל הלשם']. ר' אריה גם היה לומד איתו קבלה. בתקופה שבאו קנאים בירושלים אל הלשם שיגיד משהו נגד הרב קוק, הוא זרק אותם, באומרו: [לי לא תספרו סיפורים על הרב קוק, הרי] לילות ישבנו ביחד. כמובן הם ברחו... על כל פנים ר' אריה כתב עליו ביוגרפיה, [ובשער החוברת כתוב שהדברים] נכתבו על ידי מחותנו אריה לוין. [ר' אריה התבטא באוזניי:] אה, איזה חוצפה מצידי, אני נעשיתי מחותן? [כביכול יש דמיון וקרבה בינו ובין ה'לשם' הקדוש], קרע את העמוד הראשון [בו כתובה המילה 'מחותנו'] ונתן לי בלעדיו...
**
[על השידוך של הגרי"ש אלישיב עם בתו של ר' אריה לוין]
בתו של ר' אריה נחלתה בטיפוס, חוששים שלא בריאה... אמר לו הרב קוק לרב אריה לוין, לך עכשיו לביתו של ר' אברום [אלישיב, אביו של הגרי"ש], ותגיד שבמוצאי החג יבואו אלי ונכתוב פה תנאים. אין ברירה. הולך ר' אריה, דופק בדלת, באתי בשליחותו של הרב קוק. אומר לו ר' אברום, "אם הרב שלח כמובן נבוא, אבל צריך לשאול את הבחור". "אם הרב קוק אמר", אמר הבחור, "אני מסכים". "אבל צריך שיראנה? אז מחר בזמן שתעלה לעזרת נשים תראה אותה". במוצאי החג כתבו שם תנאים. כמובן שהרב קוק סידר קידושין, הוא קירב את העניין הזה.
**
יום שישי בכולל של הרב הילמן [חותנו של הרב הרצוג]... היה בית פתוח אצל הרב הרצוג, והיו מפלפלים, והחבר'ה הצעירים היו באים לשם. הרב הרצוג זרק את השאלה בדבר העגונות, ישב שם אברך צעיר, הרב אלישיב [שענה בגאונות]... כך נולד הרב אלישיב, הוא הכיר את כל הספקות הגדולים שכולם התחבטו בהם.
ומי שנטה אליו חסד היתה הרבנית הרצוג. בהלוויה של הרבנית הרצוג, היו רשימה גדולה של הספדים. אומר לי ר' יעקב: הרב אלישיב עומד כל ההספדים! הכרת הטוב לרבנית הרצוג, לעמוד על רגליו שעות, כשהמשיכו הספדים. [הוא העריך את] המסגרת שבה הוא גדל והתפתח.
**
הרב אנסבכר [מישיבת הכותל] סיפר, שיהודי הזמין את הגרי"ש לסנדקאות, היתה תקופה שהיה לו רעד בברכים, ולכן סירב ואמר שלא יכול לקבל את ההזמנה. למה, כי "הרב פסק שמי שזקן ורגליו רותתות לא יהיה סנדק", אותו יהודי לא הבין מי זה "הרב", ושאל את הגרי"ש: למי אתם מתכוונים? ענה לו הגרי"ש בתמיהה: "הרב קוק!!"
**
מייסד 'בית יעקב', היה ר' הלל ליברמן, הכרתי אותו, הוא למד במרכז הרב [אצל מרן הרב קוק]. 'מרכז' היתה ישיבה ליטאית בומבה, אלא שלא היה בה משגיח, בגלל אידיאולוגיה.
