סיפר הרב יהושע בן מאיר שליט"א: "פעם ישבתי בביתו של מו"ר הגרש"ז אוירבך זצ"ל בשושן פורים, ונכנס איזה נער מהשכונה [שערי חסד שלפני עשרות שנים] שהיה נראה שבא מבית שאינו מקפיד ביותר בדברי הלכה, והביא עוגה [מאפה בית] ויין למשלוח מנות. הרבנית ע"ה הניחה את משלוח המנות על השולחן בכניסה, והרב קרא לנער וכיבד אותו בחפיסת שוקולד [כך היה עושה לכל הילדים שהביאו אליו משלוח מנות], וכשיצא הנער הרבנית נתנה לו משלוח מנות חזרה. לאחר זמן הגיעו שני ילדים שאמרו שהם הנכדים של הגאון הרב יצחק יעקב וייס [בעל שו"ת 'מנחת יצחק', שזו הייתה שנתו הראשונה בירושלים], ואמרו שהסבא שלח משלוח מנות לרב.
הרבנית הניחה את משלוח המנות על השולחן, והילדים נכנסו לרב. הרב שאל אותם מה הם לומדים ונתן לכל אחד חפיסת שוקולד, וכשיצאו הרבנית נתנה להם משלוח מנות חזרה, ובה גם העוגה שהביא הנער הנ"ל. הרב ראה שאני תמה, ושאל אותי מדוע. אמרתי לו בהיסוס 'כשמביאים משלוח מנות מהרב אוירבך סומכים על חזקה על חבר שאינו מוציא מתחת ידו דבר שאינו מתוקן, האם הרבנית יודעת על הכשרות של העוגה שהיא שלחה עתה לבית הרב וייס'? הרב השיב לי: 'אתה יודע למה שולחים משלוח מנות'? אמרתי לו 'כי כך כתוב במגילה'. הוא חייך ואמר 'כן, אבל למה תיקנו כך חז"ל? בגמרא [מגילה ז, ב] קוראים לזה מחלפי סעודתייהו, זאת כי המן הרשע אמר עלינו שאנחנו עם מפוזר ומפורד, זה אוכל רק בד"צ, וזה רבנות, וזה בית יוסף וזה הרב מחפוד. הם לא אוכלים אחד אצל השני. אבל אנחנו משיבים להמן – אצלך אנחנו לא אוכלים. כוס יין שרק נגע בו המלך אנו שופכים ומדיחים עשר פעמים. אבל בתוכנו אנחנו עם אחד, כולנו ביחד'... לאחר שנים סיפרתי את זה לאחד מבניו של מו"ר זצ"ל, והוא אמר לי שהם באמת מצאו פתק מהרב זצ"ל בין הניירות שלו שבו היה כתוב 'בפורים לא להקפיד על הכשרים', ועכשיו הוא מבין את הפתק. אמנם ב'הליכות שלמה' לא נדפסו הדברים, וחבל"
[דברים דומים נמצאים בספר 'עלהו לא יבול' כרך ב עמ' רמח]
