לזכות אבי מורי ואמי מורתי שיחיו
לרפואת הרב אברהם יוסף בן חנה
לזכות ר' אברהם יצחק בן אסתר וכל ב"ב
There are two ways of viewing material pleasures.
One is that one should get the minimum of pleasure in the world, only to the extent that he absolutely needs in order to fulfill his spiritual destiny. That is expressed by the pasuk לה' הארץ ומלואה - EVERYTHING is Hashem's so make sure to benefit only to the extent that one absolutely needs to.
The other perspective is more expansive: We should enjoy the physicality of this world not in a minimalist way but in a more maximalist way, recognizing that a broader, pleasure filled life can also enhance our spirituality. This is expressed by the pasuk והארץ נתן לבני אדם - The earth was given to man. The beautiful world is ours to enjoy - but only after we make a bracha which will ennoble us to use everything for a G-dly purpose.
The psukim say:
וְכָל בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי יְהוָה וְרַב שְׁלוֹם בָּנָיִךְ. בִּצְדָקָה תִּכּוֹנָנִי רַחֲקִי מֵעֹשֶׁק
I will make your battlements of rubies,
your gates of sparkling jewels,
and all your walls of precious stones.
All your children will be taught by Hashem,
and great will be their peace.
In righteousness you will be established:
Tyranny will be far from you;
WOW! Rubies, sparkling jewels, but also all of your children being taught by Hashem and being filled with שלום - spiritual completion. Sort of like living in a mansion in Beverly Hills with all the accoutrements and at the same time having children who are the Tzadikim of the generation - the best of BOTH worlds. [SOUNDS GREAT!!]
When the psukim talk about the reward for our mitzvos, they emphasize the PHYSICAL rewards we will receive - because that is the שלימות of this world. Great material bounty together with spiritual perfection. We won't have to "tyrranize" the material world.
"רבי לוי רמי, כתיב לד' הארץ ומלאה, וכתיכ השמים שמים לד' והארץ נתן לבנ"א, ל"ק כאן קודם ברכה כאן לאחר ברכה".
ראוי להכיר את הענינים הגשמים כולם כמכשירים את השלימות הרוחנית, שאמתתה היא הדעת את ד'. והמכיר כזה לא ימצא תכלית לחיזוק הכוחות הגשמיים והרחבתם כ"א כפי ההכרח, שמבלעדיהם לא תכון ההשלמה הרוחנית, וזה יובן במאמר "לד' הארץ ומלאה". אבל באמרו "והארץ נתן לבנ"א" יורה שיש יתרון בעצם התגדלות הכוחות הגשמיים והרחבתם בקנינים רבים והשתלמם ע"י חכמה וכשרון מעשה. והמדה הישרה שבזה היא, שאם לא ישקול האדם את ערך הנאותיו הגשמיות לקחת מהן הערך הראוי לההשלמה הרוחנית שיש בכל דבר גשמי, אז הגדלתו את הכוחות הגשמיים תמשכהו להתבהם ולרדת כרוח הבהמה למטה. אמנם בהיותו יודע להוקיר את הצד הרוחני שיש בכל הנאה גשמית, כפי שימושה אל הצדק ואל השכל האמיתי כראוי לפי היושר האלהי, שהיא כללות הנהגת התורה ביחוד, אז לא זו [בלבד] שלא יעיקו ההרחבות הגשמיות לההשלמה הרוחנית, כ"א יוסיפו לה אונים. ע"כ קודם ברכה, שעוד לא הרים מכסת ההערה הרוחנית שיש באותה ההנאה הגשמית, ראוי שיכיר כי "לד' הארץ ומלאה", וכפי המדה הראויה אין נכון להשתמש בהנאות חומריות כ"א לפי ההשתמשות האפשרית לצד המעולה שבאדם. אבל לאחר ברכה, כשצייר היחש הרוחני שיש לו עם ההנאה ההיא הגשמית, אז בהרחבתו להשתמש בהוספת כח גשמי, תרחיב דעתו תמיד, וכוחותיו הגופניים בהתגדלם יהיו תמיד מוכנים לפעול צדק וטוב כפי ההערה הרוחנית אשר תפעול עליו כל פגישה של הנאה גשמית. ע"כ במעמד כזה ראוי לְשון "והארץ נתן לבנ"א", ולהביט בעין טובה על העוסקים בישובו של עולם לשכלל את העולם המעשי גם מכל צדדיו הגשמיים. ע"כ ישועות ונחמות היעודות לנו ע"י הנביאים משובצות בהרחבות גשמיות רבות, שהן לעדה על רוממות המצב הרוחני שאליו נקוה, שכל אלה הגדולות החומריות יהיו ראויות להיות לנו לתפארת, "ושמתי כדכד שמשותיך ושעריך לאבני אקדח, וכל גבולך לאבני חפץ, וכל בניך לימודי ד' ורב שלום בניך, בצדקה תכונני רחקי מעושק" . שלא יהי' צורך לעשוק כל כח וכל חפץ מחוקו, כי הכל יפנה ישר אל הראוי והטוב.
