Discussed HERE!
AND NOW PART TWO!!!!!
רמב"ם אישות ט-י: נאמן האב לומר על בתו קודם שתבגר שהיא מקודשת ואוסרת על הכל.
אור שמח: אבל
לאחר שנתבגרה אינו נאמן כמו ששנינו במשנה, והביאה רבינו פרק י"ח מהלכות
איסורי ביאה הלכה כ"ד, שאפילו קדשתיה וגרשתיה אינו נאמן לשויה גרושה. והנה
בקדושין לבתר דמייתי דאם עד אחד אומר לו אכלת חלב ושורך נרבע ונטמאו טהרותיך
דנאמן, פליגי באמר לו עד אחד שזינתה אשתו דאביי סבר דנאמן ורבא סבר דהוי דבר
שבערוה ואינו נאמן, והדבר צ"ע דא"כ לאביי אמאי לא מהימן האב לומר שהיא
מקודשת וגרושה כיון דעד אחד נאמן ולדידיה שוה דבר שבערוה לכל האיסורים, וא"כ
ליהימן האב דבאומר שורך נרבע אף קרוב ופסול נאמן, כן ליהימן הכא אף קרוב ופסול....
וכן קשה
טובא לפי מה שפירשו בתוספות ורא"ש שדבר שהיה בידו אע"ג דעכשיו אינו בידו
נאמן, וכמו גבי פועל בטהרות או זבחים דאי אמר אחר כן דנתפגלו או שנטמאו נאמן,
א"כ כאן אמאי לא מהימן האב לומר שקדשה בעוד שהיה בידו לקדשה בעודה נערה.
