בתחילת מסכת ברכות הגמרא מספרת על רבי יוסי שהיה הולך בדרך, עד שמצא חורבה אחת ונכנס להתפלל בתוכה. פתאום הגיע לא אחר מאשר אליהו הנביא, ושמר עבורו על פתח החורבה. כשסיים רבי יוסי את תפילתו ויצא החוצה, אמר לו אליהו הנביא: "שלום עליך רבי!" ענה לו רבי יוסי: "שלום עליך רבי ומורי". כדאי לשים לב לפתיח הזה. אתם יודעים שבדרך כלל, כשאדם שומע ביקורת, הוא מיד ננעל. הוא שומר את הלב שלו סגור, והוא לא מוכן באמת לפתוח אותו כדי לקבל את התועלת המבורכת שהוא יכול לקבל מהדברים של בן שיחו. כשרבי יוסי מכנה את אליהו 'רבי ומורי', הוא מצהיר באופן ברור על עמידה עם לב פתוח, לשמוע ולקבל כל מה שיעלה בשיחה - גם דברי תוכחה על מעשיו. המילים 'רבי ומורי' באות לבטא את ההסכמה של רבי יוסי לכך שאליהו יתפקד כמורה שלו. הוא מכריז מראש שהוא יקבל את הדברים בשלמות ושמחה, גם אם הם לא יהיו פשוטים עבורו. אני ממליץ לכם אפילו לנסות את זה בבית. כל אחד מוזמן לנסות - כשאתה מחוץ לבית ואשתך מתקשרת ואומרת "שלום עליך בעלי היקר", תענה לה מיד: "שלום עלייך אשתי מורתי...". כמובן, הכוונה היא לכל מי שמדבר איתך, ולאו דווקא במילים הללו, אבל הרעיון הוא להתייחס לצד השני כבעל התואר 'מורי'. חשוב להיכנס לעמדת מוכנות כדי לזכות לקבל את הברכה שתצא מהשיחה, ולא לנסות להדוף אותה כמו שהאינסטינקט הטבעי דוחף אותנו לעשות.
ר' מיכה יוספי
