עיין בלח"מ בהי"ב הק' באמת מ"ט לא כ' הרמב"ם שם משיחת יהוא, ויותר מזה הק' עמש"כ הרמב"ם בפ"א מכלי המקדש הי"א וז"ל שם, ואם היתה שם מחלוקת מושחין אותו וכו', כמו שמשחו שלמה מפני מחלוקת אדוניהו, ויואש מפני עתליה, ויהואחז מפני יהויקים אחיו, וזה שמשח אלישע ליהוא לא בשמן המשחה משחו, אלא בשמן אפרסמון, ודבר זה מסורת ביד החכמים, עכ"ל, ומשמע מזה דהשלושה שהוזכרו לעיל בשמן המשחה נמשחו, וזה אינו, דלהדיא מבואר בגמ' שיהואחז נמשח בשמן אפרסמון משום שבימיו כבר נגנז שמן המשחה, ועיי"ש בלח"מ דאה"נ כן הוא, ולא בא הרמב"ם אלא ליישב מש"כ לעיל מינא שאין מושחין בשמן המשחה אלא מלכי בית דוד דיק' ע"ז ממשיחת יהוא, וע"ז כ' הרמב"ם שלא היתה אלא משיחה בשמן אפרסמון, והוא דחוק טובא דדין שמן המשחה במלכי בית דוד כתבו הרמב"ם שם בה"ו, ומ"ט נטר עד הי"א ליישב שלא יק' מיהוא, אכן למש"כ מבואר היטב, שהרי למשנ"ת במלכי בית דוד יש דין משיחה אע"פ שאינו מלך ישראל, וכשא"א בשמן המשחה עכ"פ יש דין משיחה וקיום דין זה, גם בשמן אפרסמון, כדחזינן במלך ישראל משאר שבטי ישראל שיש בו דין משיחה, ומתקיים דין משיחתו גם בשמן אפרסמון, ומשא"כ במלך משאר שבטי ישראל כיהוא אין כלל דין משיחה אפי' במחלוקת, ועיין ערל"נ בכריתות שם כ' באמת דיהוא נמשח מציווי מיוחד, דמצד מלכי ישראל ליכא משיחה אפי' במחלוקת, עיי"ש, וזהו שכ' הרמב"ם דיהוא לא נמשח בשמן המשחה אלא בשמן אפרסמון, דאע"פ שכן הי' גם אצל יהואחז, מ"מ יהואחז דין משיחה הי' ועיקר דברי הרמב"ם לאשמעינן דיני משיחה מיירי, אבל יהוא קמ"ל לאו דין משיחה כלל, ושמן אפרסמון גרידא שמו עליו, וכנ"ל שאין במלך בכה"ג שום דיני משיחה, ועין בס' שער יוסף לחיד"א ז"ל להוריות שם הביא גירסת היפה מראה בירושלמי שקלים פ"ו ה"א, דתני התם שאין מושחין מלך בן מלך אלא מפני המחלוקת, ומייתי משלמה יואש יהואחז ויהוא, ומק' מקרא דקום משחהו כי זה הוא, זה טעון משיחה ואין מלכי ישראל טעונין משיחה, ומשני דתני רק יהואחז, ואח"כ מק' והלא יאשיהו גנזו בזמן יהואחז, ומשני הדא אמרה באפרסמון נמשח, וכיון דבלא"ה מיירי באפרסמון שוב יק' דמ"ט לא תני ג"כ יהוא שנמשח באפרסמון, עיי"ש שנדחק בגרסאות הירושלמי שם, ועיין ג"כ בס' הר המורי' לפ"א מכהמ"ק מש"כ בזה, ולמשנ"ת א"ש היטב, שהרי גם משיחה באפרסמון הוא מדין זה טעון משיחה, דליכא כלל במלכי ישראל, ויהוא או מציווי מיוחד או מעשה בעלמא להשקיט המחלוקת, ומש"ה גם למסקנא א"א לחשוב יהוא בברייתא דתני דין משיחה מפני המחלוקת.
וביאור הדבר בהנהו ב' גדרי משיחה שיש בהם נפק"מ למלך משאר שבטי ישראל הוא, דקרא דקום משחהו כי הוא זה, זה טעון משיחה ואין אחר טעון משיחה, תרתי נאמר בו א' שיהא כזה דהיינו מלך כל ישראל כדוד, וב' דכל שהוא כדוד דהיינו מבית דוד יש בו משיחה, ולדרשה דמלך כל ישראל, הוא ילפותא על עיקר דין משיחה, שמלך כל ישראל כדוד טעון משיחה, אבל דין שמן המשחה שנאמר בהאי קרא נאמר רק בדוד ובית דוד, והיינו דין משיחה מצד מלכות כל ישראל, ודין משיחה מצד דוד ובית דוד, ושמן המשחה נאמר רק מצד דוד ובית דוד, והכי קיבלו חז"ל בילפותא מהאי קרא, ומש"ה כנ"ל דין משיחה בשאול מצד מלך כל ישראל, וגם בירבעם כ' בס' שער יוסף להוריות בשם הקרית ספר ואברבנאל שמשחו אחי' השילוני בשמן אפרסמון עיי"ש, והוא מבואר היטב למשנ"ת דרק ירבעם הי' מלך כל ישראל קודם שחטא, אכן כ' שם מאברבנאל צד שלא נמשח ירבעם כיון שהי' רק מלך ישראל, והיינו דבעי כדוד שהי' מלך על כל ישראל כולל ירושלים, ומשא"כ ירבעם שהיתה הגבלה במלכותו ע"י הניר לדוד בירושלים, ומשא"כ שאול לדעת הכס"מ הרי מלך על כל ישראל ממש, ומש"ה שפיר הי' בו דין משיחה, ועיין במאירי הוריות דף יא: שהק' איך המליכו לשאול על הכל והרי אמרו אין ממנין בירושלים אלא מזרע בית דוד, ועיי"ש במגיה שהק' והרי לא המליכו לשאול בירושלים ומאי קשיא לי' למאירי, אכן למשנ"ת ענין ירושלים עיקרו במה שהוא מלך בפועל בלא הגבלה כלל, דמה"ט יש בו דין משיחה, ושאול שנמשך בע"כ מלך בלא הגבלה כלל הי', וע"ז שפיר קשיא למאירי ששאול שלא הי' מבית דוד איך מלך בלא שום הגבלה, וע"ז תירץ כשיטתו שם, ששאול מלך כממלא מקום לבית דוד, ומש"ה חייל בו דין מלכות דבית דוד ממש שהיא מלכות בלא הגבלה, ומשא"כ ירבעם שלא מלך בירושלים כיון שעל ירושלים מלכו זרע בית דוד, מש"ה לא נמשך, וכמושנ"ת.
