ושבח גדול לשב שיתודה ברבים ויודיע פשעיו להם ומגלה עבירות שבינו לבין חבירו לאחרים ואומר להם אמנם חטאתי לפלוני ועשיתי לו כך וכך והריני היום שב ומתנחם. וכל המתגאה ואינו מודיע אלא מכסה פשעיו אין תשובתו גמורה שנאמר מכסה פשעיו לא יצליח. במה דברים אמורים בעבירות שבין אדם לחבירו אבל בעבירות שבין אדם למקום אינו צריך לפרסם עצמו ועזות פנים היא לו אם גילם. אלא שב לפני האל ברוך הוא ופורט חטאיו לפניו ומתודה עליהם לפני רבים סתם וטובה היא לו שלא נתגלה עונו שנאמר אשרי נשוי פשע כסוי חטאה:
It is very praiseworthy for a person who repents to confess in public and to make his sins known to others, revealing the transgressions he committed against his colleagues.
He should tell them: "Though I sinned against so and so, committing the following misdeeds.... Behold, I repent and express my regret." Anyone who, out of pride, conceals his sins and does not reveal them will not achieve complete repentance as [Proverbs 28:13] states: "He who conceals his sins will not succeed."
When does the above apply? In regard to sins between man and man. However, in regard to sins between man and God, it is not necessary to publicize one's [transgressions]. Indeed, revealing them is arrogant. Rather, a person should repent before God, blessed be He, and specifically mention his sins before Him. In public, he should make a general confession. It is to his benefit not to reveal his sins as [Psalms 32:1] states: "Happy is he whose transgression is forgiven, whose sin is covered." [Teshuva 2--5]
The bolded words are a MASSIVE chiddush!!! Where does the Rambam get it from?? The Gemara distinguishes between בין אדם לחבירו and בין אדם למקום that one should publicize the former and not the latter but says nothing about making a general vidui for בין אדם למקום.
Wonder of wondersssssssssssssssss!!!!!
עי' בספר דרך התשובה ובס' מנחת חן....
