סביר להניח שאם תשאלו הורים מה הם מבקשים לאחל לילדיהם התשובה הוודאית היא: "אני רוצה שיהיה מאושר" . אנחנו רוצים להיות לגדל ילדים שיהיו שמחים, טובי לב וערכיים. והכי חשוב שיממשו את נטיית ליבם וכישרונותיהם. אבל מה שקורה בדרך למימוש הרצון הזה הוא שלפעמים אנחנו שוכחים ליהנות מהחיים עצמם ומהמשפחה שהקמנו. אומנם אנחנו שמים לנו למטרה לגדל ילדים מאושרים, אומרים שנעשה הכל כדי שילדינו יהיו מאושרים. הבעיה היא שלא תמיד אנחנו מהווים עבורם מודל של אושר.
איך לגדל ילדים שמחים? זה מתחיל בנו. אנחנו חיים בחברה תחרותית והישגית. אנחנו רוצות להגשים את עצמנו ולפתח קריירה מצליחה ומשגשגת, ותוך כדי כך מגדלות את הילדים שלנו עם רצון עז שגם הם יצליחו, יצטיינו בהרבה תחומים, ויהיו מצליחנים.
וכמו לכל דבר בחיים, ללחץ, לתחרותיות ולהישגיות יש מחיר. אנחנו במירוץ מטורף מדבר לדבר. מעניין לעניין. עם רשימות שצריך להספיק. המחיר שאנחנו משלמות הוא שחיקה גדולה, עייפות מצטברת, התנהלות אוטומטית, איבוד הקשר עם הקול הפנימי, חוסר הקשבה לרצונות שלנו ומעט מדי רגעים של אושר. והרי אושר הוא אוסף של רגעים קטנים. ושמחים.
המודלינג שלנו חשוב. אני לא אגזים ואומר שהוא הכי חשוב. כשהילדים מתבוננים בנו ורואים שאנחנו דואגות לעצמינו ומגבירות את השמחה בחיינו, זה מלמד אותם לעשות עבורם בדיוק את אותו הדבר.
ומה אם נשנה מעט את המטרה שלנו: במקום לשאוף לגדל ילדים מצליחים, נשאף לגדל ילדים שמחים ויצירתיים. אם הם ילכו בעקבות הלב, ההצלחה תגיע ממילא, לא?!
הנה כמה כלים פשוטים, שאם תכניסו אותם לארגז הכלים המשפחתי ותתנסו בהם באופן קבוע, תגדילו את הסיכוי שלכם לחיים מאושרים ומלאי משמעות:
הכרת תודה
הכירו תודה על כל הדברים הנפלאים שקרו ושיש לכם בחיים. שום דבר לא מובן מאליו. כל הצלחה קטנה כגדולה היא הצלחה. תחגגו אותה. כל רגע של אושר הוא רגע שצריך לנצור ולהודות עליו. הכרת תודה נמצאה במחקרים של הפסיכולוגיה החיובית כמגבירה אושר, ומשפיעה באופן חיובי על הבריאות המנטלית שלנו. מחקרים גם גילו שאנשים שמתרגלים באופן קבוע הכרת תודה, נוטים להיות מאושרים יותר. גם ביהדות הדבר הראשון שאנו עושים בבוקר, זה להודות. תרגלו עם הילדים הודיה. תתחילו בתרגיל פשוט. כשאתם מלווים אותם למסגרות, ספרו להם שבדרך הביתה תבקשו מהם לשתף אתכם בשלושה דברים טובים שקרו להם במהלך היום. כך תשיגו 2 מטרות. ראשית, הפוקוס שלהם יהיה על הטוב. כל מה שאנחנו שמים עליו פוקוס- גדל. והדבר השני שיקרה, תתחילו לתרגל הכרת הטוב באופן קבוע. אפשר גם לפני השינה לשאול אותם על אילו דברים שקרו באותו היום הם רוצים להודות.
חוויות משפחתיות
בלו עם הילדים בדברים הכי פשוטים, סתם להיות איתם בבית, לצחוק, לשיר ולרקוד בסלון, להשתעשע ביחד בלי הצורך בעשייה אתגרית, בלי לנסות ללמד אותם ובלי הוראה דידקטית. כל אחד ומה שעובד לו.
אמונה
למחשבות שלנו ולאמונות יש השפעה על הגישה שלנו. תאמינו בהם ואל תאמינו להם כשהם אומרים שהם לא יכולים. האמונה חשובה כדי להצליח לשנות, וכדי לחזק בדרך. והרי כבר אמר רבי שלמה קרליבך "כל ילד צריך מבוגר אחד שיאמין בו". תהיו אתן המבוגר הזה. למילים יש כוח להשפיע על המציאות. חזקו אותם על ההשתדלות. על המאמצים. על אופן ההתמודדות.
חופש בחירה
אל תחליטו בשבילם הכל ותנו להם מידת שליטה בחייהם. הקשיבו להם, לרעיונות ולמחשבות שלהם. תנו להם להשתתף ולהציע רעיונות משפחתיים. תופתעו מפרץ היצירתיות ומהחכמה שלהם. וגם מהרצון שלהם לשתף פעולה במשהו שהיו שותפים לו. הם ירגישו חלק וזה מאוד משמעותי.
ישנם עוד המון כלים מעולם הפסיכולוגיה החיובית וקצרה היריעה מלהכיל. משתפת אתכן שבשבוע שעבר השקתי ספר ילדים שעוסק בדיוק בזה. לספר קוראים 'בדרך הביתה' (הוצאת ניב) המטרה של הסיפור היא להנגיש את עקרונות הפסיכולוגיה החיובית לילדים, אך לא רק להם. הספר כולל סיפורים וסיטואציות יחד עם כלים פרקטיים שמהווים בסיס ממנו יוכלו הקוראים הקטנים והגדולים לחולל שינוי חיובי בחייהם ובחיי הסובבים אותם.
מירב איפרגן - מקור ראשון
