ולא שמחת אויבי לי. שמחת האויב, של האיש הקשור בקדושה העליונה, עד שרוממותו היא רוממותה של הקדושה, רוממות ד' בכבודו, היא, התכונה היותר מסוכנת להעולם. כשידם של רשעי עולם היא תקיפה, עד כדי לשמח בירידתם של צדיקים, נושאי דגל הקדשו רוממות ד' בעולם, אז אור הקדושה משתפל בעולם. ושיר גדול ונשגב עלינו לשיר בכל עת אשר אנחנו רואים, שקרן הקדש מתרוממת, עד כדי אותה המדרגה שלא יוכלו האויבים, של עבדי ד' הנאמנים, להיות שמחים על שפלותם, שאז נגדעת היא קרנם של זדוני ארץ, וקרנות צדיקים מתרוממות בימין ד', הרוממה ועושה חיל. ארוממך ד', כי דליתני ולא שמחת אויבי לי.