ד' אלהי, שועתי אליך ותרפאני.
מפני שד' הוא אלהי, המשרה עלי את אלהותו, המיוחד לכל בריותיו כאילו רק הבריה הזאת היא לבדה שלו, כי אין הרבוי של היצורים מטשטש ומחליש כל דהו מהיחש והקשר היחידי והפנימי שבין היוצר ליצוריו, כי כולם נבראו כדי לדבקה בו, – ועל כן שם החק האלהי כי השועה אליו היא תביא את הישועה, מפני שבזה האדם חוזר ושב למקור הויתו, שהוא מקור שלמותו. והשלמות הגמורה מסלקת כל חסרון, והרפואה המוחלטה מוכרחת לבא. ד' אלהי, שועתי אליך ותרפאני.
מלבי"ם ביאור הענין תהלים ל':ג'
ה' אלהי – יאמר,
א. רפואתי לא היתה ע"י הטבע, רק שועתי אליך ואתה תרפאני – לא ע"י צרי ורופאים.
