נכנס יין יצא סוד, ומאוד אנו צריכים בחיינו, שסודות הנעלמים יצאו ויתגלו. על ידי גלויים של הסודות נכיר את עצמנו, נכיר את מה שחבוי בקרבנו, בשעה שאנחנו נבוא לאותה הבחינה של "לבסומי עד דלא ידע" נפטר לפחות לשעה מכל אותן הידיעות המטעות אותנו המוליכות אותנו כשבויים ואין לפדות, כאסירים ואין להתיר, והידיעות המטעות הללו הן מסתירות ממנו את היסוד.
"נכנס יין, יצא סוד : Wine goes in and secrets come out." And this is something we greatly need in our lives - that the secrets be recognized and revealed. By these revelations of sodot we come to understand ourselves and to recognize what is concealed within us. When we reach the state of bsumei ad d'lo yada, we are liberated, at least for a moment, from those deceptive yediot that lead us astray, drawing us on like captives who cannot be freed, like prisoners who cannot be released; this misleading knowledge conceals the yesod.
הבלא מפיק הבלא ובסומא מפיק בסומא, מבוסמים אנחנו יותר מדאי מדמיונות חיצוניים ובשביל כך אין אנו מרגישים את האמיתיות הפנימיות שלנו, את סוד האמת. סבורים אנחנו, שבחכמתנו ובפקחות הפקחים שבנו באנו עד הלום, להיות לנו על כל פנים יתד וגדר ביהודה, אתחלתא כל שהיא לאתחלתא דאתחלתא לגאולה, ואנו שוכחים, כי לולא יד ד' בעל מלחמות זורע צדקות ומצמיח ישועות לא היו כל מפעלותינו פועלות מאומה, שוכחים אנו, שהיד הסודית הזאת, זאת היא כל המפעל. שכורים אנחנו מביסומים שיש בהם כדי הטעיה, ובשביל כך אין אנו שמים אל לבנו את חשבונו של העולם הגדול, של אותו העולם, שאדון עולם מנהיגו ואנחנו יש לנו עמו ברית כרותה באלה ובשבועה, ברית מלח עולם, השומר על רוח ישראל ונצחו.
Heat displaces heat, and besuma (drunkenness) displaces besuma. We are too intoxicated by external illusions, and so we do not experience our own internal truth, the secret truth. We feel that with our wisdom and with the intelligence of the brilliant people among us, we have approached this point, the tip of the very edge of the beginning of the geula, and we forget that if not for the hand of Hashem, the baal milchamot, zoreia tzedakot u'matzmiach yeshuot, our actions would be meaningless; we forget that this hidden hand is the real Cause.
We are drunk on bisumim (intoxicants) that cause us to err, and so we do not take into consideration the cheshbon of the world at large, that same world that is guided by the Master of the Universe, with Whom we have a sealed covenant (b'aleh u'b'shvua, brit melach olam), the Guardian of the spirit of Israel and its eternity.
ואותות ישנם בינו ובינינו והאותות לא יעברו מאתנו, לא יעברו מפנימיותנו, מעצם הוייתנו, אות ברית קודש אשר בבשרנו אות עולם הוא, וגם ערלי ישראל נקראים מולים, מפני שכוח הברית הרי הוא מונח בעצמיותנו, ובשביל כך לא תועיל כל השתמטות, כל התנכרות, גם אם עד הדיוטה התחתונה ירד היורד במורד, לא יוכל להחליף את עורו, את גופו ואת נפשו. ודאי הרבה יסבול, הרבה תלאות וחרפות נוראות ישא עד אשר ישוב אל אותה המחנה, מחנה ישראל, אשר עמה הוא קשור באמת, עד אשר ישוב אל הברית הכרותה ברוח ובבשר, ושב ורפא לו .
And there are signs between Him and us, and these signs will not leave us, they will not pass away from our pnimiut, from the core of our being; the sign of the brit kodesh which is sealed in our flesh is eternal, and even the uncircumcised among Israel are called circumcised, for the koach habrit is embedded in our essence. All evasions and all distancing will have no effect; even if one lowers himself to the very lowest level, he cannot change his skin, his body and his nefesh. Certainly he will suffer many hardships, and there will be much disgrace for him to bear, until he will return to that camp, the machaneh yisrael, with which he is truly connected; until he will return to the covenant sealed in spirit and flesh, return and be healed.
אות השבת הוא גם כן חתום בהאופי העצמי שלנו. לא יחשבו מחלליו אשר ממנו יצאו, שיוכלו לכחד את האות הזה מהם, חתום הוא גם כן במעמקי נשמתם. כל הוייתם הפנימית דורשת מהם את ההתגלות של האות. הנשמה המתעלפת בתוכיותה היא סובלת את מכאוביה, וסוף כל סוף היא תנצח, אחרי סבל מרובה הכל מוכרח לשוב אל מקורו. "ושמרו בני ישראל את השבת", וכל זמן שאינם שבים אל המקור נגד עצמם הם נלחמים, את עצמם הם מכים ובוזים.
The sign of שבת, too, is engraved upon our essential character. Its desecrators should not think that they have left it, that they can deny this sign; it, too, is engraved into the depths of their souls. Their entire inner being begs them for expression of this sign. The soul languishing within them bears her pain, and in the end of it all she will be victorious; after such suffering, the whole [self] will be forced to return to its sourced. "ושמרו בני ישראל את השבת" - and throughout the time that they are not returning to the source, they are at war with themselves; they are striking and disgracing themselves.
יהיו לנו ימי הפורים הבאים עלינו לטובה, הימים אשר ברצון קבלנו עלינו את זאת התורה, אשר מני אז קבלנוה על ידי "כפיית הר כגיגית". יהיו לנו אלו הימים בכל תפיסתם הכוללת, ימים אשר האמרה של "לך כנוס את כל היהודים" צריכה להיות מצלצלת באזנינו בצלצלי שמעלימים שתפרוץ אצלנו ממחבואה היהודי, התודעה הפנימית שלנו והתודעה הבאה מתוך מצפונה של הנשמה החבויה בכל נפש מישראל בקרבה פנימה החסינה יותר מכל עזותן של ההעזות היותר חצופות, הבאות מתוך הגאוה הנבובה של הידיעות המטעות שהן מסבבות אותנו. נערטל את עצמנו פעם מכל אלה הידיעות אשר גם בהיותנו מדברים על דבר ענינינו הכלליים, גם בשעה שאנו אויבים את אויבינו ואנו אוהבים את אוהבינו, גם בשעה שאנו עומדים על ההכרה של איבת העולם אשר לנגדנו מכל ההמנים שבכל הדורות ובשעה שאנו מתמלאים אהבה לכל המצילים והמגינים שלנו, לכל המרדכיים שבכל הזמנים גם אז יאפילו עלינו הידיעות המטעות את האור הבהיר. גם אז אנחנו חושבים בחובנו על דבר נצחונות פעוטים של כתה כלפי כתה, של מפלגה כלפי מפלגה. גם אז אנו מנוגעים בעקשנות לקחת את הטפל ולזרוק את העיקר, לדבר רק על דבר קנינים פרטיים, מפעלים של זעיר שם וזעיר שם, של צו לצו וקו לקו, ואנו שוכחים את סוד הגבורה והתפארת העליונה המעטרת אותנו, החבויה בתוכיות נשמתנו, התובעת ממנו את עלבונה והמרעישה את כל יסודי עולם כדי להחיש את גאולתנו השלמה, אשר רק על ידה יראו כל אפסי ארץ ישועת אלקינו
יהיו לנו ימי הפורים הבאים עלינו לטובה, הימים אשר ברצון קבלנו עלינו את זאת התורה, אשר מני אז קבלנוה על ידי "כפיית הר כגיגית".
Let these days of Purim - may they come upon us for the good, the days in which we accepted the torah upon ourselves willingly, as until that time we had only accepted it under pressure (על ידי כפיית הר כגיגית)
יהיו לנו אלו הימים בכל תפיסתם הכוללת, ימים אשר האמרה של "לך כנוס את כל היהודים" צריכה להיות מצלצלת באזנינו בצלצלי שמע לימים שתפרוץ אצלנו ממחבואה היהודי, התודעה הפנימית שלנו והתודעה הבאה מתוך מצפונה של הנשמה החבויה בכל נפש מישראל בקרבה פנימה החסינה יותר מכל עזותן של ההעזות היותר חצופות,
Let them be for us days with all that must include days in which the call of "לך כנוס את כל היהודים", Go, gather the Jews together, must ring in our ears (בצלצלי שמע) for days that will break us out of the ממחבואה היהודי - our hidden jewish essence our internal consciousness and the consciousness that comes from within the neshama hidden within every Jew, protected from the brazenness that emanates from the superficial arrogance of the misleading yediot that surround us באות מתוך הגאוה הנבובה של הידיעות המטעות שהן מסבבות אותנו..
THANKS TO D.R. FOR THE HARD WORK ON THE TRANSLATION!
