The Alter Rebbe writes in his Iggeres Hateshuva [פרק י"א]:
"ואמנם להיות בלבו ההכנעה וכו' וגם השמחה בה' שתיהן ביחד וכו' ובצירוף עוד האמונה והבטחון להיות נכון לבו בטוח בה' כי חפץ חסד הוא וחנון ורחום ורב לסלוח תיכף ומיד שמבקש מחילה וסליתה מאתו ית' בלי שום ספק וס"ס בעולם וכמו שאנו מברכין בכל תפלת י"ח תיכף שמבקשים סלח לנו כו' ברוך אתה ה' חנון המרבה לסלוח והרי ספק ברכות להקל משום חשש ברכה לבטלה אלא אין כאן שום ספק כלל מאחר שבקשנו סלח לנו מחל לנו ואילו לא היינו חוזרים וחוטאים היינו נגאלין מיד כמו שאנו מברכין בא"י גואל ישראל".
Says the Heilige Rebbe: The moment we say the Bracha of חנון המרבה לסלוח Hashem immediately forgives our sins. [הלואי!!!] Otherwise, it would be a ברכה לבטלה and we wouldn't be allowed to say it.
Question: מהיכי תיתי??!! If the person did a real intense, sincere Teshuva, the I get it. But just to say the Bracha is enough?? אתמהה!! [See the Ohr Avraham on the Siddur].
And what about all of those sins which require more than just Teshuva [see Yoma 86 that other sins require Yisurim, Yom Kippur or even death]? Only Mitzvos Aseh are forgiven immediately but not others.
And as far as the ברכה לבטלה problem goes - it is not a ברכה לבטלה because we are PRAISING Hashem that He forgives. That doesn't mean that He forgives EVERY TIME we ask.
וצ"ע!!
