כבוד אחי ורעי ידידים נאמנים אנשי שלומנו שיחיו
שלו' וברכה
בעת אשר מגיעים ימי שלשת השבועות, ימי בין המצרים, ובעוונותינו הרבים לא די שעדיין לא נושענו, אלא שעוד התרגשה עלינו צרת המגפה, שהתעוררה ביתר שאת, והיא מונעת מאתנו את אפשרות האסיפה והכנסי' לשם שמיים, ע"כ אמרתי לנפשי במקום שאין אסיפה אשתדל לעשות אסיפה, באופן שנאמר ברש"י ריש ויקהל (שמות לה, א) 'שהן נאספין עפ"י דיבורו'. וע"כ הנני פונה אל אנשי שלומנו, באופן של כתיבה כדיבור, ודיבור כאסיפה, אתם ידעתם את כל התלאה אשר מצאתנו, ואת אשר קיבלנו על עצמינו להתחזק בענין השמחה וההודאה, עד אשר יתקיים בנו 'כי בשמחה תצאו' (ישעיה נה, יב) כפשוטו ממש. והנה ידועים דברי אא"ז אור שבעת הימים הרה"ק הבעש"ט זיע"א, על הימים שנאמר בם (תענית כו:) 'ממעטין בשמחה'. שהכוונה שממעטים את הצרות ע"י שמחה, הרי שאדרבא נצטווינו להגביר את השמחה האמיתית בידענו ש'נפלה לא תוסיף, קום בתולת ישראל'. (עמוס ה, ב) ואפשר שע"ז נאמר (ירמיה לא, יב) 'אז תשמח בתולה במחול'. ולכן אם עד עתה נתקנה תקנת אמירת מזמור לתודה פעם ביום, נזכה מעתה להודות בכפליים, ולכפול את התקנה בשחר ובבין הערביים אחר מנחה, בשמחה אמיתית. והיה כי ישאלו אותנו בנינו לאמר, מה השמחה הזאת לכם ולשמחה מה זו עושה, נענה ונאמר, הלא מקרא מלא דיבר הכתוב (דברים כח, מז) שכל התוכחה הנוראה סיבתה ושורשה אינה אלא משום 'תחת אשר לא עבדת את ה' אלקיך בשמחה ובטוב לבב מרוב כל'. הרי שהשמחה היא סילוק התוכחה, ותחת דברי התוכחה, תביא השמחה את הברכות המופלאות של 'יפתח ה' לך את אוצרו הטוב וגו' והיית רק למעלה'. (שם כח, יב-ג). וכן תהיה לנו, כי נשמור לעשות את מצוות השמחה באמת ומאור פנים, כן ייטיב לנו ה' לצאת מצרה לרווחה בקרוב ממש, ויתקיים בנו מקרא שכתוב (תהלים ק, ב) 'עבדו את ה' בשמחה באו לפניו ברננה' אכי"ר.
כאן חתימת האדמו"ר שליט"א
בעת אשר מגיעים ימי שלשת השבועות, ימי בין המצרים, ובעוונותינו הרבים לא די שעדיין לא נושענו, אלא שעוד התרגשה עלינו צרת המגפה, שהתעוררה ביתר שאת, והיא מונעת מאתנו את אפשרות האסיפה והכנסי' לשם שמיים, ע"כ אמרתי לנפשי במקום שאין אסיפה אשתדל לעשות אסיפה, באופן שנאמר ברש"י ריש ויקהל (שמות לה, א) 'שהן נאספין עפ"י דיבורו'. וע"כ הנני פונה אל אנשי שלומנו, באופן של כתיבה כדיבור, ודיבור כאסיפה, אתם ידעתם את כל התלאה אשר מצאתנו, ואת אשר קיבלנו על עצמינו להתחזק בענין השמחה וההודאה, עד אשר יתקיים בנו 'כי בשמחה תצאו' (ישעיה נה, יב) כפשוטו ממש. והנה ידועים דברי אא"ז אור שבעת הימים הרה"ק הבעש"ט זיע"א, על הימים שנאמר בם (תענית כו:) 'ממעטין בשמחה'. שהכוונה שממעטים את הצרות ע"י שמחה, הרי שאדרבא נצטווינו להגביר את השמחה האמיתית בידענו ש'נפלה לא תוסיף, קום בתולת ישראל'. (עמוס ה, ב) ואפשר שע"ז נאמר (ירמיה לא, יב) 'אז תשמח בתולה במחול'. ולכן אם עד עתה נתקנה תקנת אמירת מזמור לתודה פעם ביום, נזכה מעתה להודות בכפליים, ולכפול את התקנה בשחר ובבין הערביים אחר מנחה, בשמחה אמיתית. והיה כי ישאלו אותנו בנינו לאמר, מה השמחה הזאת לכם ולשמחה מה זו עושה, נענה ונאמר, הלא מקרא מלא דיבר הכתוב (דברים כח, מז) שכל התוכחה הנוראה סיבתה ושורשה אינה אלא משום 'תחת אשר לא עבדת את ה' אלקיך בשמחה ובטוב לבב מרוב כל'. הרי שהשמחה היא סילוק התוכחה, ותחת דברי התוכחה, תביא השמחה את הברכות המופלאות של 'יפתח ה' לך את אוצרו הטוב וגו' והיית רק למעלה'. (שם כח, יב-ג). וכן תהיה לנו, כי נשמור לעשות את מצוות השמחה באמת ומאור פנים, כן ייטיב לנו ה' לצאת מצרה לרווחה בקרוב ממש, ויתקיים בנו מקרא שכתוב (תהלים ק, ב) 'עבדו את ה' בשמחה באו לפניו ברננה' אכי"ר.
כאן חתימת האדמו"ר שליט"א