ישראל שפירא
הרב שמעון מלר מספר על הגר"ח מבריסק שהלך ללוות בחור שהועף מישיבת וולוז'ין לאחר שנודע שהוא מחלל שבת, אותו בחור התגלה בעל חוש בולט לספרות ולשירה, "ולתדהמת בני הישיבה הלך רבינו ללוות אותו עד לצאתו מן העיירה", לשאלת בני הישיבה מה ראה לחלוק כבוד זה לבחור שנזרק מהישיבה? נענה ואמר: "מכיר אני אותו יפה, ויודע שכוחו בכתיבה רב, מובטחני בו כי יתפרסם כסופר, ולכן ביקשתי הימנו כי ייתן לי את הבטחתו שלעולם לא יכתוב מילה רעה נגד הישיבות ונגד בני הישיבות. והוא נתן לי את הבטחתו", סיים את דבריו (רבן של כל בני הגולה, תולדות רבנו חיים הלוי סולוביציק מבריסק, ח"א, עמוד 280).
מלר צנזר ולא כתב מי התלמיד והאם קיים את הבטחתו, אבל הגר"מ מאזוז בעלון פרשת בשלח י"ד שבט תש"פ הערה מס' 8 כתב שמדובר בחיים נחמן ביאליק, שלימים התפרסם כ"המשורר הלאומי", והוסיף הגר"מ שלמעשה ביאליק לא שמר את הבטחתו לגר"ח מבריסק ופעם כתב בעד, ופעם כתב נגד. וגם בשירו המפורסם המתמיד כתב: "הוֹ, הוֹ אָמַר רָבָא, הוֹי אָמַר אַבַּיֵי!, הֲפֹה בֵּית הַיּוֹצֵר לְנִשְׁמַת הָאֻמָּה?", אולם בסוף הוא זרק מילה נגד, וכתב "הידע האומלל כי אומלל הנהו" שמשמעו שבני הישיבות הם אומללים.
וכאן המקום לספר על חילופי אגרות בין הגאון רבי יחזקאל אברמסקי זצ''ל לחיים נחמן ביאליק שבה למד הגר"י אברמסקי מהגר"ח מבריסק לקרב ולהחזיר למוטב את ביאליק.
בשנת 1951 רבי יחזקאל אברמסקי פרסם ב"ילקוט" שהוקדש לזכרו של ביאליק ["העולם" של ההסתדרות הציונית, לונדון, תמוז-אלול, תש"א], ובו התייחס הרב למאמרו המפורסם של ביאליק "הלכה ואגדה".
ואם תמהתם היאך הגר"י אברמסקי התכתב עם מי שנחשב כאחד מגדולי אפיקורסי עמינו?! הדבר מוסבר בספרו של הרה"ח אהרון סורסקי שידיו רב לו בכתיבת ביוגרפיות על גדולי ישראל.
וכך כתוב בספר "מלך ביופיו" על תולדות הרב אברמסקי בה הסביר את הרקע לכתיבת המאמר: כשהוגלה הרב לסיביר בידי השלטון הקומוניסטי וסכנת מוות ריחפה עליו, היה ביאליק בין המשתדלים להצלתו. על כן בצאת ה"ילקוט" לזכר ביאליק, תרם גם הרב אברמסקי זצ"ל מפרי עטו כשהוא מציין בראש המאמר: "הרבה השתדל המשורר לחלצני מן המיצר", ודווקא משום כך "בצאת עתה 'ילקוט' מחודש לזכרו – אמרתי יפורסמו בו גם דברי אלה שעלו במחשבתי כלפי מאמרו". ואכן במאמרו "ההלכה" התפלמס הגר"י בעוז עם כמה מהתובנות של ביאליק שב"ההלכה והאגדה", בהטעימו "נעשה קודם לנשמע". עם זאת, בהיותו אציל רוח ואיש אמת, לא הסתיר הגר"י את הכרת הטוב שרחש למשורר.
החוקר הרב ד"ר רפאל בנימין פוזן ז"ל קיבל אישור לדברים מפי ר' מנחם עזרא אברמסקי בנו של הרב זצ"ל שאמר לו כך: "ביאליק השתדל בעבור אבא זצ"ל בין אצל מקסים גורקי הסופר הרוסי המפורסם, וגם אצל גיסו (של ביאליק) שהפך לבולשביק, הגנרל גומארנוקוב". והוסיפה אשתו: "לא משנה מה הייתה דעת חמי זצ"ל על ביאליק, עובדה היא שהוא הכיר לו טובה מרובה".
ממשיך ומספר פוזן: (הצופה 06/10/2006) "פניתי לשמואל אבנרי מנהל הארכיון והמחקר בבית ביאליק בת"א, כדי לגלות תיעוד על יחסי הרב והמשורר. ואכן אבנרי, שבטובו חיטט ונבר למעני בארכיון ביאליק, המציא לידי ארבעה מכתבים מאלפים.
הראשון, אגרת מביאליק לרב אברמסקי שנשלחה מתל אביב בתאריך 29.4.1928 (ט' אייר תרפ"ח), כותב המשורר:
"לכבוד הרב הגדול החכם מר יחזקאל בן מרדכי זלמן אברמסקי אב"ד דק"ק סלוצק.
אדוני הרב הנעלה!
קבלתי את ספרך "חזון יחזקאל" על תוספתא "סדר זרעים". שמחתי לראות, כי הקים א-להים גואל בימינו לנחלת א-להים זאת העזובה זה מאז. זכות גדולה היא לך שזכוך בה מן השמים להטות את ידך על נכסים נטושים אלה, לסקלם ולחרשם ולגדור את פרצותיהם. יחזק א-להים את ידיך וכלית בשלום ובהצלחה את אשר החלות.
המצפה בכליון עיניים להמשך עבודתך, המוקירך מאד
נ.ב. אשמח מאד אם יואיל אדוני להודיעני במה אוכל לשלם לו תודה על מתנתו היקרה".
הפלא הגדול מקשה הרב פוזן, שכתיבת האיגרת היא שנתיים לפני מאסרו של הרב והגלייתו לארץ גזירה! וא"כ לא ברור מהו שהניע את הרב אברמסקי לשלוח לביאליק את פרי ביכוריו. והרי בעת ההיא ביאליק לכאורה לא הכיר את הרב אברמסקי?!
דיוקנו של ביאליק (צילום: The Archives of the YIVO Institute for Jewish Research, New York)
• • •
המכתבים הבאים – הכתובים בכתב ידו של הגר"י זצ"ל לביאליק, מבארים את האמת ההיסטורית.
לאחר שחרורו מרוסיה כשהוא בדרכו ללונדון, הגיע הגר"י אברמסקי למשך זמן קצר לוילנא, בה עשה את שבת חנוכה (פרשת וישב, 1932) במחיצת הגאון ר' חיים עוזר גרוזינסקי זצ"ל. והנה באותו ערב שבת 'וישב' הוא כותב לביאליק מכתב תודה בהאי לישנא:
"גאון השירה העברית אשר שָׁר בעמקות נפלאה על מכמני בית המדרש הישן מר חיים נחמן ביאליק נ"י
כמוך גם אני הנני פה עובר אורח, 3 ומחר במוצאי שבת קדש הנני יוצא בעזר ד' מוילנה דרך ארץ אשכנז לונדונה. אך דין קדימה יש לי לקדם את פניך בברכת "ברוך הבא", יען שהנני ממחויבי לך תודה על השתדלותך לחלצני מן המצר.
"בהיותי שם בארץ הכבול ידעתי רק את "האוסרים" אשר ארבו לנפשי וישימו אותי בבית האסורים. ובצאתי עכשיו בעזרת מתיר אסורים לאור עולם, הנני יודע גם "המתירים", שהיו משתדלים במרץ רב להתיר אותי מן המאסר, ולא השתתפו בצערי במובן המקובל והרגיל בפי כל, אך במצוקתי גם להם היה צר. גם נודע לי כי גם אתה נמנית בין שלוחי המקום בענין גאולתי ופדות נפשי ובכל לשון של בקשה הפצרת בעדי באותו האיש המר ממשפחת מררי שיש בו באמת מן החריפות שבמרירת הבולשביקים, וממילא יש בו הכח לפעמים רחוקות להמתיק קצת את דיניהם. משכורתך תהיה שלמה מאת ד', ותזכה לשיר את שיר השירים על הגאולה ועל תמורת המצב של אחינו בני ישראל הנמצאים בצרה ובשבי'.
"לפני שנים אחדות הגיע לידי מכתבך על אודות חבורי "חזון יחזקאל" על התוספתא.
"ידידַי ומיודעַי התנגדו בכל תוקף ועוז למשלוח אגרתי פן תשלוט בה עין רעה. ויען שבאופן אחר לא יכולתי אז למסור לך את הרושם שעשו עלי דבריך הנלבבים, גמרתי בדעתי להשאירם לפי שעה בלי תשובה. וכשבא הדבר עתה לידי, הנני שוקד על דברי למסור אותם לך.
"מאד הנני מתאווה לראותך ולדבר אתך על ענין חשוב. מובטחני כי גם אתה משתוקק לזה. וממילא יש תקוה שהדבר יבוא לידי מעשה.
"בתודה, בברכה ובתקוה להתראות. המצפה לרחמי ד' לכל בני ישראל
ברגשי כבוד ויקר, יחזקאל אברמסקי (אב"ד סלוצק)
עש"ק וישב שנת תרצ"ב".
מעניינים דבריו של הרב אברמסקי על מיודעיו ש"התנגדו בכל תוקף ועוז למשלוח האגרת פן תשלוט בה עין רעה" – פוזן מעלה סברא שחשש הגר"י אברמסקי לגורלו באם יתגלו קשריו עם ביאליק שישב כבר בתל אביב...
המכתב המלא מתוך תצוגת הקבע של מוזיאון בית ביאליק שכתב וערך שמואל אבנרי, כאן המקום להודות לו על המידע והמסמכים הקשורים בגר"י אברמסקי זצ"ל שהעניק לי מהמוזיאון
• • •
המכתב הכי מרתק שכתב הגר"י אברמסקי לביאליק הוא לרגל 'נשף' שערכו לכבוד יובלו השישים, כך בשעה שהגר"י אברמסקי מכהן כרב "מחזיקי הדת" בלונדון. במכתב רווי בשיבוצי לשון מתוך שירו המפורסם 'המתמיד' כתב הגר"י אברמסקי:
"אדונים נכבדים ויקרים!
"הנני נענה על בקשתכם והנני שולח את ברכתי אל חגיגת חג יובל הששים של המשורר הגדול חיים נחמן ביאליק אשר כחניך בית המדרש הישן, תלמיד ישיבת וולוז'ין, הוא שר בעמקות נפלאה על מכמני בתי מדרש שלנו.
"בלשון המשורר הנני אומר: אם יש את נפשכם לדעת מאין נחל את עמק שירתו, אל בית המדרש סורו, הישן והנושן מקום מקדש קל [א-ל] נעוריו. ועיניכם תראנה את אוצר נשמתנו ואת המעין אשר שאב ממנו את קסם שירת "האגדה" ותעצומות עוז של "ההלכה". ולכן אתם מוצאים אותו כשהוא חוקר קדמוניות היהדות, חושף צפוניו, מחדש אגדותיו ושונה את משנתה.
"הנני מברך את חתן היובל שינוב בשיבה דשן ורענן יהי', כדי להגיד לכל באי עולם בשירתו "כי ישר ד' ", ובלשון אחרת ידבר מעתה אל העם ויאמר: "הננו ועלינו כי לא אסף ה' מעמנו את ידיו ויש ה' בקרבנו".
"חגיגת המשורר חלה אמנם בעידנא דריתחא כזו אשר הד קול "שירת הזעם" עולה באזנינו. ולו היה שר עתה שנית את שירו "אל הצפור" הבאה מארצות קרות אל חלונו, לא זמירות היתה משמיעה לו ציפורו הנחמדה, רק קינים, רק הגה ונהי. אבל כבר אמרו חכמינו זכרונם לברכה: "דור הולך ודור בא" - והארץ לעולם עומדת - אמר שלמה: אף על פי שדור הולך ודור בא, מלכות הולכת ומלכות באה, גזרה הולכת וגזרה באה - הארץ לעולם עומדת - ישראל לעולם עומדים, לא נעזבו ולא יעזבו, לא כלו ולא יכלו שנאמר: "כי אני ד ' לא שניתי ואתם בני יעקב לא כליתם". כשם שאני לא שניתי ולא עתיד להשתנות, כך אתם בית יעקב, לא כליתם ולא עתידים אתם לכלות, אלא "ואתם דבקים בד' אלקיכם חיים כולכם היום".
"ברגשי ברכה ותודה אל המשורר הגדול, אשר אסיר תודה הנני לו על השתדלותו בענין גאולתי ופדות נפשי. וברגשי כבוד והוקרה אל עורכי הנשף.
"יחזקאל אברמסקי, מו"צ [מורה צדק] בעדת מחזיקי הדת".
הרב יחזקאל אברמסקי זצ"ל
• • •
לאחר שקיבל הגר"י אברמסקי את פירוש ביאליק לסדר זרעים, הגר"י עורך אליו מכתב נוסף, ביום י"א בניסן תרצ"ד:
"כבוד ידידי גאון השירה ר' חיים נחמן ביאליק!
"תמול איקלע אלי בפעם הראשונה משניות סדר זרעים שיצא לאור מנוקד ומפורש על ידי כבודו. בהקדמתו הוא אומר שפירושו רובו ככולו נסמך על דברי הפירושים שקדמוהו, וכל עיקר חידושו אינו אלא בצורה ובאופן ההרצאה.
"אמנם שני דברים הוסיף כבודו מדעתו. אלה הם הדברים הדורשים תיקון שמצאתי בהשקפה הראשונה. הלא בטח חביבים עליו דברי בקורת כדברי הלל ושמאי.
"בטח קבל כבודו התוספתא בפרושי "חזון יחזקאל" סדר מועד, אשר נשלחה לו ע"פ פקודתי ישר מירושלים. במטותא לאשר קבלתה.
"בברכת חג כשר ושמח, שנזכה לחוג חג הפסח הבא בירושלים הבנוי'. יחזקאל אברמסקי".
כותב הרב פוזן כי "משעה שעבר ללונדון וכרכי "חזון יחזקאל" הודפסו עבורו בירושלים, ביקש הרב אברמסקי זצ"ל מר' מיכל רבינוביץ לשלוח עותקים מספרו לא רק לתלמידי חכמים, אלא גם לחכמי מחקר ומלומדים שונים ובהם גם ביאליק - "על פי פקודתי ישר מירושלים".
הרב שמעון מלר מספר על הגר"ח מבריסק שהלך ללוות בחור שהועף מישיבת וולוז'ין לאחר שנודע שהוא מחלל שבת, אותו בחור התגלה בעל חוש בולט לספרות ולשירה, "ולתדהמת בני הישיבה הלך רבינו ללוות אותו עד לצאתו מן העיירה", לשאלת בני הישיבה מה ראה לחלוק כבוד זה לבחור שנזרק מהישיבה? נענה ואמר: "מכיר אני אותו יפה, ויודע שכוחו בכתיבה רב, מובטחני בו כי יתפרסם כסופר, ולכן ביקשתי הימנו כי ייתן לי את הבטחתו שלעולם לא יכתוב מילה רעה נגד הישיבות ונגד בני הישיבות. והוא נתן לי את הבטחתו", סיים את דבריו (רבן של כל בני הגולה, תולדות רבנו חיים הלוי סולוביציק מבריסק, ח"א, עמוד 280).
מלר צנזר ולא כתב מי התלמיד והאם קיים את הבטחתו, אבל הגר"מ מאזוז בעלון פרשת בשלח י"ד שבט תש"פ הערה מס' 8 כתב שמדובר בחיים נחמן ביאליק, שלימים התפרסם כ"המשורר הלאומי", והוסיף הגר"מ שלמעשה ביאליק לא שמר את הבטחתו לגר"ח מבריסק ופעם כתב בעד, ופעם כתב נגד. וגם בשירו המפורסם המתמיד כתב: "הוֹ, הוֹ אָמַר רָבָא, הוֹי אָמַר אַבַּיֵי!, הֲפֹה בֵּית הַיּוֹצֵר לְנִשְׁמַת הָאֻמָּה?", אולם בסוף הוא זרק מילה נגד, וכתב "הידע האומלל כי אומלל הנהו" שמשמעו שבני הישיבות הם אומללים.
וכאן המקום לספר על חילופי אגרות בין הגאון רבי יחזקאל אברמסקי זצ''ל לחיים נחמן ביאליק שבה למד הגר"י אברמסקי מהגר"ח מבריסק לקרב ולהחזיר למוטב את ביאליק.
בשנת 1951 רבי יחזקאל אברמסקי פרסם ב"ילקוט" שהוקדש לזכרו של ביאליק ["העולם" של ההסתדרות הציונית, לונדון, תמוז-אלול, תש"א], ובו התייחס הרב למאמרו המפורסם של ביאליק "הלכה ואגדה".
ואם תמהתם היאך הגר"י אברמסקי התכתב עם מי שנחשב כאחד מגדולי אפיקורסי עמינו?! הדבר מוסבר בספרו של הרה"ח אהרון סורסקי שידיו רב לו בכתיבת ביוגרפיות על גדולי ישראל.
וכך כתוב בספר "מלך ביופיו" על תולדות הרב אברמסקי בה הסביר את הרקע לכתיבת המאמר: כשהוגלה הרב לסיביר בידי השלטון הקומוניסטי וסכנת מוות ריחפה עליו, היה ביאליק בין המשתדלים להצלתו. על כן בצאת ה"ילקוט" לזכר ביאליק, תרם גם הרב אברמסקי זצ"ל מפרי עטו כשהוא מציין בראש המאמר: "הרבה השתדל המשורר לחלצני מן המיצר", ודווקא משום כך "בצאת עתה 'ילקוט' מחודש לזכרו – אמרתי יפורסמו בו גם דברי אלה שעלו במחשבתי כלפי מאמרו". ואכן במאמרו "ההלכה" התפלמס הגר"י בעוז עם כמה מהתובנות של ביאליק שב"ההלכה והאגדה", בהטעימו "נעשה קודם לנשמע". עם זאת, בהיותו אציל רוח ואיש אמת, לא הסתיר הגר"י את הכרת הטוב שרחש למשורר.
החוקר הרב ד"ר רפאל בנימין פוזן ז"ל קיבל אישור לדברים מפי ר' מנחם עזרא אברמסקי בנו של הרב זצ"ל שאמר לו כך: "ביאליק השתדל בעבור אבא זצ"ל בין אצל מקסים גורקי הסופר הרוסי המפורסם, וגם אצל גיסו (של ביאליק) שהפך לבולשביק, הגנרל גומארנוקוב". והוסיפה אשתו: "לא משנה מה הייתה דעת חמי זצ"ל על ביאליק, עובדה היא שהוא הכיר לו טובה מרובה".
ממשיך ומספר פוזן: (הצופה 06/10/2006) "פניתי לשמואל אבנרי מנהל הארכיון והמחקר בבית ביאליק בת"א, כדי לגלות תיעוד על יחסי הרב והמשורר. ואכן אבנרי, שבטובו חיטט ונבר למעני בארכיון ביאליק, המציא לידי ארבעה מכתבים מאלפים.
הראשון, אגרת מביאליק לרב אברמסקי שנשלחה מתל אביב בתאריך 29.4.1928 (ט' אייר תרפ"ח), כותב המשורר:
"לכבוד הרב הגדול החכם מר יחזקאל בן מרדכי זלמן אברמסקי אב"ד דק"ק סלוצק.
אדוני הרב הנעלה!
קבלתי את ספרך "חזון יחזקאל" על תוספתא "סדר זרעים". שמחתי לראות, כי הקים א-להים גואל בימינו לנחלת א-להים זאת העזובה זה מאז. זכות גדולה היא לך שזכוך בה מן השמים להטות את ידך על נכסים נטושים אלה, לסקלם ולחרשם ולגדור את פרצותיהם. יחזק א-להים את ידיך וכלית בשלום ובהצלחה את אשר החלות.
המצפה בכליון עיניים להמשך עבודתך, המוקירך מאד
נ.ב. אשמח מאד אם יואיל אדוני להודיעני במה אוכל לשלם לו תודה על מתנתו היקרה".
הפלא הגדול מקשה הרב פוזן, שכתיבת האיגרת היא שנתיים לפני מאסרו של הרב והגלייתו לארץ גזירה! וא"כ לא ברור מהו שהניע את הרב אברמסקי לשלוח לביאליק את פרי ביכוריו. והרי בעת ההיא ביאליק לכאורה לא הכיר את הרב אברמסקי?!
דיוקנו של ביאליק (צילום: The Archives of the YIVO Institute for Jewish Research, New York)
• • •
המכתבים הבאים – הכתובים בכתב ידו של הגר"י זצ"ל לביאליק, מבארים את האמת ההיסטורית.
לאחר שחרורו מרוסיה כשהוא בדרכו ללונדון, הגיע הגר"י אברמסקי למשך זמן קצר לוילנא, בה עשה את שבת חנוכה (פרשת וישב, 1932) במחיצת הגאון ר' חיים עוזר גרוזינסקי זצ"ל. והנה באותו ערב שבת 'וישב' הוא כותב לביאליק מכתב תודה בהאי לישנא:
"גאון השירה העברית אשר שָׁר בעמקות נפלאה על מכמני בית המדרש הישן מר חיים נחמן ביאליק נ"י
כמוך גם אני הנני פה עובר אורח, 3 ומחר במוצאי שבת קדש הנני יוצא בעזר ד' מוילנה דרך ארץ אשכנז לונדונה. אך דין קדימה יש לי לקדם את פניך בברכת "ברוך הבא", יען שהנני ממחויבי לך תודה על השתדלותך לחלצני מן המצר.
"בהיותי שם בארץ הכבול ידעתי רק את "האוסרים" אשר ארבו לנפשי וישימו אותי בבית האסורים. ובצאתי עכשיו בעזרת מתיר אסורים לאור עולם, הנני יודע גם "המתירים", שהיו משתדלים במרץ רב להתיר אותי מן המאסר, ולא השתתפו בצערי במובן המקובל והרגיל בפי כל, אך במצוקתי גם להם היה צר. גם נודע לי כי גם אתה נמנית בין שלוחי המקום בענין גאולתי ופדות נפשי ובכל לשון של בקשה הפצרת בעדי באותו האיש המר ממשפחת מררי שיש בו באמת מן החריפות שבמרירת הבולשביקים, וממילא יש בו הכח לפעמים רחוקות להמתיק קצת את דיניהם. משכורתך תהיה שלמה מאת ד', ותזכה לשיר את שיר השירים על הגאולה ועל תמורת המצב של אחינו בני ישראל הנמצאים בצרה ובשבי'.
"לפני שנים אחדות הגיע לידי מכתבך על אודות חבורי "חזון יחזקאל" על התוספתא.
"ידידַי ומיודעַי התנגדו בכל תוקף ועוז למשלוח אגרתי פן תשלוט בה עין רעה. ויען שבאופן אחר לא יכולתי אז למסור לך את הרושם שעשו עלי דבריך הנלבבים, גמרתי בדעתי להשאירם לפי שעה בלי תשובה. וכשבא הדבר עתה לידי, הנני שוקד על דברי למסור אותם לך.
"מאד הנני מתאווה לראותך ולדבר אתך על ענין חשוב. מובטחני כי גם אתה משתוקק לזה. וממילא יש תקוה שהדבר יבוא לידי מעשה.
"בתודה, בברכה ובתקוה להתראות. המצפה לרחמי ד' לכל בני ישראל
ברגשי כבוד ויקר, יחזקאל אברמסקי (אב"ד סלוצק)
עש"ק וישב שנת תרצ"ב".
מעניינים דבריו של הרב אברמסקי על מיודעיו ש"התנגדו בכל תוקף ועוז למשלוח האגרת פן תשלוט בה עין רעה" – פוזן מעלה סברא שחשש הגר"י אברמסקי לגורלו באם יתגלו קשריו עם ביאליק שישב כבר בתל אביב...
המכתב המלא מתוך תצוגת הקבע של מוזיאון בית ביאליק שכתב וערך שמואל אבנרי, כאן המקום להודות לו על המידע והמסמכים הקשורים בגר"י אברמסקי זצ"ל שהעניק לי מהמוזיאון
• • •
המכתב הכי מרתק שכתב הגר"י אברמסקי לביאליק הוא לרגל 'נשף' שערכו לכבוד יובלו השישים, כך בשעה שהגר"י אברמסקי מכהן כרב "מחזיקי הדת" בלונדון. במכתב רווי בשיבוצי לשון מתוך שירו המפורסם 'המתמיד' כתב הגר"י אברמסקי:
"אדונים נכבדים ויקרים!
"הנני נענה על בקשתכם והנני שולח את ברכתי אל חגיגת חג יובל הששים של המשורר הגדול חיים נחמן ביאליק אשר כחניך בית המדרש הישן, תלמיד ישיבת וולוז'ין, הוא שר בעמקות נפלאה על מכמני בתי מדרש שלנו.
"בלשון המשורר הנני אומר: אם יש את נפשכם לדעת מאין נחל את עמק שירתו, אל בית המדרש סורו, הישן והנושן מקום מקדש קל [א-ל] נעוריו. ועיניכם תראנה את אוצר נשמתנו ואת המעין אשר שאב ממנו את קסם שירת "האגדה" ותעצומות עוז של "ההלכה". ולכן אתם מוצאים אותו כשהוא חוקר קדמוניות היהדות, חושף צפוניו, מחדש אגדותיו ושונה את משנתה.
"הנני מברך את חתן היובל שינוב בשיבה דשן ורענן יהי', כדי להגיד לכל באי עולם בשירתו "כי ישר ד' ", ובלשון אחרת ידבר מעתה אל העם ויאמר: "הננו ועלינו כי לא אסף ה' מעמנו את ידיו ויש ה' בקרבנו".
"חגיגת המשורר חלה אמנם בעידנא דריתחא כזו אשר הד קול "שירת הזעם" עולה באזנינו. ולו היה שר עתה שנית את שירו "אל הצפור" הבאה מארצות קרות אל חלונו, לא זמירות היתה משמיעה לו ציפורו הנחמדה, רק קינים, רק הגה ונהי. אבל כבר אמרו חכמינו זכרונם לברכה: "דור הולך ודור בא" - והארץ לעולם עומדת - אמר שלמה: אף על פי שדור הולך ודור בא, מלכות הולכת ומלכות באה, גזרה הולכת וגזרה באה - הארץ לעולם עומדת - ישראל לעולם עומדים, לא נעזבו ולא יעזבו, לא כלו ולא יכלו שנאמר: "כי אני ד ' לא שניתי ואתם בני יעקב לא כליתם". כשם שאני לא שניתי ולא עתיד להשתנות, כך אתם בית יעקב, לא כליתם ולא עתידים אתם לכלות, אלא "ואתם דבקים בד' אלקיכם חיים כולכם היום".
"ברגשי ברכה ותודה אל המשורר הגדול, אשר אסיר תודה הנני לו על השתדלותו בענין גאולתי ופדות נפשי. וברגשי כבוד והוקרה אל עורכי הנשף.
"יחזקאל אברמסקי, מו"צ [מורה צדק] בעדת מחזיקי הדת".
הרב יחזקאל אברמסקי זצ"ל
• • •
לאחר שקיבל הגר"י אברמסקי את פירוש ביאליק לסדר זרעים, הגר"י עורך אליו מכתב נוסף, ביום י"א בניסן תרצ"ד:
"כבוד ידידי גאון השירה ר' חיים נחמן ביאליק!
"תמול איקלע אלי בפעם הראשונה משניות סדר זרעים שיצא לאור מנוקד ומפורש על ידי כבודו. בהקדמתו הוא אומר שפירושו רובו ככולו נסמך על דברי הפירושים שקדמוהו, וכל עיקר חידושו אינו אלא בצורה ובאופן ההרצאה.
"אמנם שני דברים הוסיף כבודו מדעתו. אלה הם הדברים הדורשים תיקון שמצאתי בהשקפה הראשונה. הלא בטח חביבים עליו דברי בקורת כדברי הלל ושמאי.
"בטח קבל כבודו התוספתא בפרושי "חזון יחזקאל" סדר מועד, אשר נשלחה לו ע"פ פקודתי ישר מירושלים. במטותא לאשר קבלתה.
"בברכת חג כשר ושמח, שנזכה לחוג חג הפסח הבא בירושלים הבנוי'. יחזקאל אברמסקי".
כותב הרב פוזן כי "משעה שעבר ללונדון וכרכי "חזון יחזקאל" הודפסו עבורו בירושלים, ביקש הרב אברמסקי זצ"ל מר' מיכל רבינוביץ לשלוח עותקים מספרו לא רק לתלמידי חכמים, אלא גם לחכמי מחקר ומלומדים שונים ובהם גם ביאליק - "על פי פקודתי ישר מירושלים".
