יותר יש לנו לחשוב, שכשנבא לידי מצבינו הטבעי, נשוב לאהבה את חקי תורת ד׳, ולהתענג על הודם ורוח החן המוסרי הטהור השפוך עליהם, עד שבנטיה טבעית טהורה נתגעגע להגדיל תורה ולהאדירה, ולששון וגילת לב יהיה לנו העסק עם פרטי ההלכות וקיומם בתלמוד ובמעשה, עד שלא נחשוק כלל ולא נמצא חפץ בחיי הפקר הריקים מרשמים של עבודת ד׳ והדרכת התורה. כאשר אמר הנביא ונתתי תורתי בלבם ועל לוח לבם אכתבנה. ״והסרתי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר״ ״ועשיתי את אשר בחקי תלכו״.
An additional thing to consider is when we reach our natural state, we will begin to love the laws of God’s Torah again, to take pleasure in the grandiosity and pure moral grace that is gushing out upon them, to the point where the pure, natural tendency will be to yearn to increase Torah and to glorify it, and we will have joy and gladness of heart when involving [ourselves] in the minutiae of Torah law, and upholding it with learning, and with action, to the point where there no hunger at all, nor any desire for an empty life of abandon for those who sign up to worship God and follow the Torah. This is what the prophet was saying, “I will put my Torah in their hearts, and I will inscribe it onto their hearts,” “I will take away the heart of stone from your flesh, and I will give you a new heart of flesh,” “[And I will put my spirit inside of you,] and cause you to follow my laws.”
מעולם לא הכאיבה והרבתה את פצעי עמנו, כי אם הקיצוניות וההפרזה שבכל הדרכה. למשל, כאשר על פי מאורעות הסתוריים וחינוכיים גברה תשוקת למוד התלמוד בעמנו במאות האחרונות, הנה הטובות המוסריות שקבלנו מזה והכוחות הלאומיים שרכשנו לנו על ידי הגדרת רגשי הדת והאמונה, והחבה היתירה לכל רגשות קדשינו שבאו על ידי הגדלת התורה והאדרתה, ודאי שאין לכחד. אמנם, עם זה באו לנו חסרונות רבים רוחניים וחומריים, חלישות הגוף לחלק גדול משוקדי התורה, חסרון המדעים הנחוצים לאדם באשר הוא אדם, וגם חסרונות מוסריים שבאו לרגלי התיחדות העסק השכלי רק בפרטי ודקדוקי הלכות מאין שם לב לרגשי לב והגיוני מוסר כלליים.
Nothing has ever pained us and exacerbated the wounds of our nation as much as all the ways of extremism and division have. To illustrate: because of historical events and education, passion for learning Talmud has grown stronger in recent centuries. [Because of that,] we have accepted many wonderful morals, we have acquired a national force through the boundary of religious emotion and faith, and [we have] extra fondness for all our holy [religious] emotions which come from an increase of Torah and its glorification. This certainly cannot be denied. However, with all of that, we also became more deficient, spiritually and physically, and a large portion of people who diligently labor in Torah have become weak-bodied. [We became] deficient in the necessary sciences of man as he is, and [we became] deficient in ethics that come as a result of focusing the engrossment of the intellect only with the details and nuances of Jewish law, without paying attention to the heart’s feelings and general moral rules.
אמנם כל המגרעות האלה לא באו לנו מצד השקידה על למוד התלמוד וקיומו, כי אם מצד ההפרזה הקיצונית על שלא הנחנו מקום לחלקי החינוך האחרים: להכשרת החכמות והמדעים, לחוזק הגוף, להרחבת הדעה וההגיון המוסרי שבתורה, שעל זה כבר צוחו גם כן גדולי הדורות, ומקוצר רוח לא היה להם שומע. והנטיה הקיצונית היא לעולם מכאבת בנו כל חלקה טובה, הקיצוניות בחינוך ובמעשים וכמו כן הקיצוניות בדעות. היו ימים שהבין עמנו את ערך הבדלתו מן העמים האמורה בתורה ומורגשת בלבבו היטב, כידיעה טבעית שתכלול גם כן את כל שכלול וכל כשרון מעשה שהוא חוץ לתלמודה של תורה. על כן פנו רבים עורף לכל כח ודרישה של שאר רוח הבא מהשפעת העמים שאנו חיים ביניהם.
However, all these disadvantages didn’t occur to us because of our diligence in learning and keeping the Talmud, but rather because of the exaggerated extremist [position] that we cannot allow in any room for education from others: to train [us] in wisdom and the sciences, to [show us how to] strengthen our bodies, and to expand knowledge and reasoning in regards to the morality of the Torah. The leaders of every generation already cried out about this, but because of our lack of spirit we didn’t listen to them. This tendency towards extremism hurts us in every area, [whether it’s] extremism in regards to education, in [one’s] actions, or, in the same vein, extremism in regards to [theological and philosophical] opinions. Once upon a time, our nation understood the value of separating itself from the nations which the Torah spoke about, and they felt it in their hearts well as a natural understanding that includes all refinements and all of the tools which were outside of learning the Torah. Therefore, many turned their backs on all the power and demand of spiritual matters that comes from the influence of the nations in whose midst we live.
עכשו אמנם שבא הדור לידי הכרה שלא זאת המרגעה, ואין אנו נבדלים כלל מכל האדם אשר על פני האדמה, במה שהוא נוגע לחיים טובים אנושיים, הגיעה גם בזה הקיצוניות עד קצה גבולה, להחליט דבר שהוא מוכחש מכל צד, לומר שגם יחשנו אל האמונה והדת ראוי שיהיה שוה ליחש כל העמים אל דתם. ובזה באמת הננו נבדלים.
However, now that [our] generation has come to the realization that this is not a negative [thing], and we don’t have to separate ourselves at all from the rest of humanity in the world, in terms of what’s relevant to a good life for humanity, an extremism on the edge has also come from that, which decided something which [must] be completely denied. [That extreme position] said that our attitude towards faith and religion should be the same as [the way] all other nations relate to their religions. And that [idea], really, is what we should separate from.
כל הדתות שבעולם אי אפשר כלל שתהיינה לאומיות בעצם. יש מהן שהן קוסמופוליטיות לגמרי ואינן מתיחשות כלל לבנין אומתם. ואותן שהן לאומיות, אי אפשר שתהיינה לאומיות בעצם, דהיינו שכל עסקיהן הדתיים יהיו תנאים מוכרחים לעם לקיומו, יען כי מעולם לא באה שום דת לכונן את האומה מראשית יצירתה עד שכלולה. כי דבר זה אי אפשר להיות כי אם בכח אלהי, ״הנסה אלהים לבוא לקחת לו גוי מקרב גוי״. על כן בהתגבר הכח הלאומי בעמים, מתחלש רגש הדת בהדתות הקוסמופוליטיות מפני שאינו נצרך כל כך להאגד הלאומי, והמוסריות הטבעית כבר היא יכולה להתקיים בכל עם תרבותי בעזרת המדעים והמוסר השכלי. והדתות הלאומיות גם הן אינן נזקקות כל כך עוד לקיום אומתן, שכבר בא הרגש הלאומי למלאות את אשר הן ממלאות, כי גם לאומיות כל הדתות אינה כי אם לאומיות מקרית.
It is impossible for all other religions in the world to have nationalism as essential to them. Some of them are completely cosmopolitan, and they are not connected at all to building their nation. Some of them have nationalism, but it is not possible for them to have nationalism as integral to them (meaning that all of their religious endeavors would be necessary conditions for the preservation of the nation), since never has there been a single [other] religion that has come to establish a nation from the start of its creation to its development. For this thing could only happen with a divine force, “has God ventured to go and take Him a nation from the midst of another nation…[like God did for you?]” Therefore, in those cosmopolitan religions, when a nationalist force matures in the nations, there is a weakening of religious feeling, because they don’t really need [religion anymore] to tie the nation together, and natural ethics are already able to preserve any nation’s culture, with the help of science and moral cognition. Nationalist religions also would not really be needed to preserve their nation, for the nationalist feeling had already come to fill that which was being filled [by religion], for all of those religions are not nationalistic except by happenstance.
אבל דתנו, שרק על ידי ההסתוריא הנפלאה האחוזה בכל פרקיה רק בעקב התורה והמסורה באו לנו כוחותינו הלאומיים הרעננים שכל רוחות שבעולם לא יוכלו להזיזם ממקומם, וכל כך פעל עלינו הרוח הדתי עד שכל חיינו ואורחותינו הם מצויינים בציונים דתיים והם המעמידים אותנו לחטיבה אחת בעולם. אין לנו שום דבר בעולם שיש בו כל כך כח מדביק, להדביק את כל פזורי עמינו לגוף אורגני אחד, כי אם האחדות הדתית הנהוגה בחיים התמידיים. ואין לנו שום דבר המפזר את כח עמנו לרוח ומנפצו לרסיסים, כביטול האחדות הדתית.
But our religion, which only through its wondrous history, guaranteed in every era only because of its Torah and tradition, did we get our wonderful nationalistic strength which no wind in the world can move from its place, and the religious spirit worked on us until all of our life and our ways were made better through religious markers, and they placed us into one group in the world. We don’t have anything else in the world that has the same power of binding, to bind all the scattered of our nation into one organic body, as we have the religious unity that is in practice constantly in life. And we have nothing that scatters our nation’s strength to the wind, and shatters it to pieces, like the nullification of that religious unity.
[מורה לנבוכי הדור פי"ג תרגום עפ"י ספריא]
