כתוב באורות ישראל [פ"ח אות ו']: "רבויי הצביונים השונים, שמתחלקים בעמים רבים, כלולים בישראל ביחד, "יצב גבולות עמים למספר בני ישראל". מתוך כך הם עלולים יותר לפירודים ומחלוקות פנימיים, ומתוך כך יכולים להיות לעולם עם לבדד מבלי להתערב בין העמים, באין מחסור כל הנטיות והכשרונות השונים, "כרכא דכולא ביה, ממנו כהניו, ממנו נביאיו, ממנו שריו, ממנו מלכיו, שנאמר ממנו פנה ממנו יתד" וגו'. התורה כולה, שמכללת, בעז עצמיות סגולותיה, ובשווי ארחות חייה, את הכלל כולו ואת כל פרטיו, היא התריס בפני הפירודים. מכל שנויי הדעות והטפוסים, בכמה ענינים רוחנים וחמריים, מופיע על ידה הטוב הכללי, שמאחד את כולם בכללות קיומה של תורה, מלבד הרשעים המוחלטים העוקרים בית ישראל ופורקים עולה העליון ביד רמה, כדאמרה ברוריה למינא: רני עקרה שלא ילדה בנים לגיהנם כותייכו, שרבוי הכחות יפה הוא לאומה בהתאחדם בשורש קיומה בתורה."
מאלף להשוות למה שכתוב במקור [פנקסי הראיה א' עמ' קט"ז קי"ז וקבצים מכתב יד קדשו עמ' מ"ג - מה שכתוב בסוגריים מרובעים הם דברי אני הק']: ישראל הם עלולים יותר לפירוד ומחלוקת מכל אומה מפני שריבוי הצביונים שמתחלקים בעמים רבים כלולים בישראל ביחוד, "יצב גבולות עמים למספר בני ישראל". וטעם הדבר הוא שנהיה יכולים להיות לעולם עם לבדד מבלי להתערב בין העמים על כן לא יחסרו בנו כל הנטיות של כל הכשרונות, 'כרכא דכולא ביה', 'ממנו חכמיו ממנו מלכיו ממנו נביאיו שנאמר ממנו פינה ממנו יתד' וכו'. על כן צריכה התורה כולה שמכללת [באורות כתוב שהתורה מכללת, ואילו כאן כתוב ש"צריכה" לכלול] את הכלל כולו בכל שיווי ארחות החיים להיות לתריס מפני הפירוד. על כן שינויי דעות בכמה ענינים רוחניים וחומריים אינו מעכב ואדרבא מועיל [באורות הושמטו מילים אלו]. מכל הטפוסים יצא הדבר[באורות "מופיע על ידה"] הטוב הכללי. אלא שהכל צריכים להתאחד בנוגע לכללות קיומה של תורה [באורות הושמט!!]. ומי שחושב שריבוי הצבעונים צריך להכליל גם כן איתו הצביון של רשעים המוחלטים הכופרים ופורקי עול בגלוי הוא טועה. ועל זה אמרה ברוריה למינא רני עקרה דלא ילדה בנים לגיהנם כותייכו כי אף על פי שריבוי הכמות יפה לאומה הוא רק כשיתאחדו באותו השורש שבו תלוי קיום האומה ובישראל צריכים שיתיחדו בתורה וקיומה.
באורות מוציאים מן הכלל רק אלו "העוקרים בית ישראל ופורקים עולה העליון ביד רמה", משתמע רק אלו שכופרים בשייכותם לעם ישראל. ואילו במקור כל מי שלא מקיים את התורה סולק מהכלל. אולי העורך רמז לדברי הרב במקור במילים "ופורקים עולה העליון" דהיינו עול התורה אבל בוודאי ריכוך יש כאן.
