"נטפי שפיות" וישלח תשע"ט
כך נוהג אדם גדול.
גם בסערת תקופת הבחירות ספוגת הספינים, ההשמצות והכיעור, בהקה באור יקרות דמותו האצילית של ראש ישיבת פוניבז' הגאון ר' גרשון אידלשטיין שליט"א.
בכל ההופעות הפומביות והפקות הענק שחוללו החצרנים ובמאי משרדי הפרסום, שנאלץ לקחת בהן חלק ולשאת בפני הציבור את הקלישאות השחוקות שיניעו את המון היראים להצביע אך ורק למפלגת 'דגל התורה', היה ניכר למעלה מכל ספק אצל כל מי שאך התבונן קלות בפניו, כי הוא נושא את הדברים כמי שכפאו שד.
למרות שוועת הקהל הצמא לאקשן ולהעמדת השקפת הבדולח הצרופה הטהורה על מכונה המדוייק, היה נראה כי בכל ההופעות הפומביות הוא דבק בחדּות הענוותנית הכל כך אופיינית לו, והקפיד להוסיף מיד את הדברים המובאים להלן, שכשאמר אותם הבחנת מיד הנה לפניך ר' גרשון הטבעי האותנטי, ניכר היה שלדידו הם משפטים אשר חשוב יותר לאמרם גם בכינוסי המון משולהב, דברים שהם תמצית אישיותו:
"אנחנו צריכים גם זכויות, זכויות להצלחה, הציבור צריך זכויות. והזכויות יש כמה זכויות. לא לדבר דברי ביקורת על מי שהוא לא איתנו, לא לדבר ביקורת, וגם לא לחשוב, מפני שכל דיבור וכל מחשבה זה קטרוג, בשמים – יודע מחשבות, ואנחנו לא רוצים לקטרג, אלא לדון לכף זכות! גם במחשבה, לא לחשוב אפילו מחשבה של לכף חובה, כבר דיברנו על זה, לא לחשוב על זה בכלל.
הם שוגגים, אנוסים, אפשר למצוא כף זכות, אם לפי מידת הדין אז מי יעמוד לפניך בדין, ומי שדן לכף זכות ולא מדבר ולא חושב דברי ביקורת, יש לו זכות של מידה כנגד מידה שגם בשמים ידונו אותו לכף זכות. חשוב מאד לדעת את זה. ובעזרת השם נזכה באמת בזכות המעשים הטובים שלנו, וסתם חיזוק בכלל, חיזוק בתורה וחיזוק ביראת שמים, כל חיזוק, מי שמתחזק בכל מה שצריך להתחזק הוא מזכה את הרבים, הוא מזכה את עצמו בעולם הזה ובעולם הבא ומזכה גם את הציבור, זה משפיע, כך ידוע, שכל אחד משפיע, מה שהוא – הוא משפיע, אפילו בלי שהוא מדבר. לכן מה שאנחנו יותר נתחזק בכל הדברים האלה, בכל מה שצריך חיזוק, בתורה, במידות טובות, וביראת שמים וכל מה שצריך, נזכה בזכות זה להצלחה להשפעה בירושלים גם כן, שהכל יהיה טוב כמו שצריך".
מי שעקב מעט אחר הנעשה בגבעת הישיבה בעשור וחצי האחרון יודע כי תוכן הדיבורים הללו שב ונשנה בווריאציות כאלה ואחרות בכל פעם שסיר הבלהות בגבעת הישיבה הגיע לכדי בעבוע. כאלה היו הדברים שחשוב היה לו כל כך להשמיע דקות אחדות אחרי שהותקף בגביעי לבן שהושלכו לעברו בברוטאליות והוא בעשור התשיעי לחייו: 'אשמרה לפי מחסום' – 'השכם והערב לבתי כנסיות ובתי מדרשות והם כלים מאליהם' – 'יש לי חשבון על כל דבר מה שהיה בישיבה עד היום למה הגיע, וגם זה אני יודע למה זה הגיע לי...' מתלמידים צעירים שנכנסו ללמוד אצלו בזקנותו והיו מתקשים מעט בתחילת דרכם בהבנת 'חיתוך הדיבור' שלו שמעתי כי מעולם לא היה קולו רם וחד וברור כל כך כבאותה השעה: 'אשמרה לפי מחסום', 'כשהמשגיח ר' חצקל היה חי מי שהיה נכנס אחרי השעה 15:30 לבית המדרש בקושי היה לו מקום רק בספסלים מאחורה, והיום יש מקומות ריקים, צריך לעשות חשבון הנפש, להבין מדוע באות 'אין לי חיתוך הדיבור' – מן המצאה שכזו, פטנט רשום, לצורך התחמקות מעריכת כמה וכמה סידורי חופה וקידושין מידי יום – כל הזכויות שמורות.
אף אני למדתי אצל הגרי"ג שליט"א בישיבת פוניב'ז [המאוחדת] אנו התלמידים הכרנו אותו כבר אז 'כבן העולם הבא, שייף עייל שייף נפיק, גריס באורייתא תדירא ולא מחזיק טיבותא לנפשי' [סנהדרין פח]. כשפרצה המחלוקת בישיבת פוניב'ז התגלה ר' גרשון גם כבעל תכונות יצוקות של מנהיג בסדר גודל מופתי, מים שקטים חודרים עמוק. מים כבדים ושקטים, מפלסים מסילה בכור הפוניביזאי העשיר בנערי פרא בשיא תקופת ההתבגרות. הוא לא היסס להוביל את ההיפרדות שחילקה את פוניב'ז לשתי ישיבות. 'היפרד נא מֵעָלַי'. הוא עשה זאת באופייניות רוסית טיפוסית, בדממה קפואה, בלי אומר ודברים, ומול מערך אימתני וכוחני משומן היטב. אף מי שלא היה בקי בפרטי המחלוקת והכיר את ר' גרשון, לא התעורר בלבו לרגע קל כל ספק היכן שוכן הצדק, היה ברור לו כי במקום בו נמצא ר' גרשון, שמה הצדק ושמה היושר. פלס של זהב ופלדה. ואם נאלץ ר' גרשון להוביל לפילוג, מונח הסותר את כל יישותו, אין ספק כי לא נותרה כל ברירה אחרת. היה ברור לנו כי לא מעורב בהחלטתו ולו סיג של אגו, הכל לשם שמיים. הכל נצרף בכור המבחן של החסיד מהשערי תשובה ומחובות הלבבות.
גם אז בהנהגת הפירוד התגלתה אישיותו בכל יפעתה, מצד אחד היה איתן ושליו בדעתו כי את הצריך להֵעָשות יש לעשות ללא כל מורא גם מ'גדולים' המבוגרים ממנו, אך באותה שעה שנדמה וכמעט שלא הייתה לו קשה הימנה, כאשר נאלץ להסביר לנערים צעירים ברתחת נעורים, מדוע יש להיפרד, בחר במשפטים חיוביים ועדינים ולא ביללות מחאה וזעזוע של קינה ונהי. גם כשהתלקחו במשך השנים מריבות מכוערות בין תלמידי שתי הישיבות הוא לא עייף מלקרוא שוב ושוב לתלמידיו להבליג ולוותר וללמד זכות גם על היריבים שפגעו אף בכבודו פעם אחר פעם.
במערכת הבחירות האחרונות הגיע לאחר התלבטות למסקנה לפיה יש תועלת לעולם התורה בריצה נפרדת מאגודת ישראל בערים ירושלים ובחיפה, אך ביושר ובכנות גמורה לא ראה בהיפרדות סיבה למחלוקת, וכאמור לא הפגין בדל של כעס או תרעומת על מצביעי 'אגודה' ואדרבא טרח להדגיש שיש לאהוב ולכבד גם את האחרים וללמד עליהם זכות.
